כִּֽי־הִנֵּ֥ה יְהוָ֖ה יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֑וֹ וְיָרַ֥ד וְדָרַ֖ךְ עַל־במותי [בָּ֥מֳתֵי] אָֽרֶץ׃
בראשית רבה
ויקח מאבני המקום - ר' יהודה ור' נחמיה, ורבנן, ר' יהודה אמר: שנים עשרה אבנים נטל, כך גזר הקב"ה, שהוא מעמיד שנים עשר שבטים. אמר: אברהם לא העמידן, יצחק לא העמידן, אני, אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו, יודע אני, שאני מעמיד י"ב שבטים. כיון שנתאחו י"ב אבנים זו לזו, ידע שהוא מעמיד י"ב שבטים. רבי נחמיה אמר: נטל שלושה אבנים, אמר: אברהם, יחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו. יצחק יחד הקב"ה שמו עליו, ואני, אם מתאחות הן ג' אבנים זו לזו, יודע אני שהקדוש ברוך הוא מיחד שמו עלי. וכיון שנתאחו, ידע שהקב"ה מיחד שמו עליו. רבנן אמרי: מיעוט אבנים שנים. אברהם יצא ממנו פסולת, ישמעאל וכל בני קטורה. ויצחק יצא עשו וכל אלופיו, ואני, אם מתאחות ב' אבנים זו לזו, יודע אני שאינו יוצא הימני פסולת. ר' לוי ור' אלעזר בשם ר' יוסי בר זימרא אמר: עשאן כמין מרזב ונתן תחת ראשו, שהיה מתיירא מן החיות. ר' ברכיה ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינא אמר: כתיב (מיכה א): כי הנה ה' יוצא ממקומו וירד ודרך על במתי ארץ וגו'. מי שנגלה עליו הקדוש ברוך הוא, עאכ"ו! ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר: אותן האבנים, שנתן יעקב אבינו תחת ראשו, נעשו תחתיו כמטה וכפרנוס. מה רטיבה הרטיב? (שיר א): קורות בתינו ארזים וגו', צדיקים וצדיקות, נביאים ונביאות, שיצאו ממנו. וישכב במקום ההוא רבי יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר: כאן שכב, אבל כל י"ד שנה, שהיה טמון בבית עבר לא שכב. ור' נחמיה אמר: כאן שכב, אבל כל כ' שנה, שעמד בביתו של לבן, לא שכב. ומה היה אומר? ר' יהושע בן לוי אמר: ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים. מאי טעמיה? (תהלים קכב): שיר המעלות לדוד, לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל. ישראל סבא. ר' שמואל בר נחמן אמר: כל ספר תהלים היה אומר. מה טעם? (שם כב): ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא:
מדרש תהילים
דבר אחר נשאו נהרות ה'. אמר רבי ברכיה בשם בן עזאי המים היו עולים ומגיעים עד כסא כבוד שנאמר (בראשית א ב) ורוח אלקים מרחפת על פני המים. וכן הוא אומר (דברים לב יב) כנשר יעיר קנו. וכשהיה הדבור יוצא מפי הגבורה (בראשית א ט) יקוו המים. עלו מקצות הארץ הרים וגבעות ונתפרצו על כל הארץ ונעשית עמקים עמקים על תוכה של ארץ והמים נתגלגלו ונקוו לעמקים שנאמר (שם י) ולמקוה המים קרא ימים. מיד נתגאו המים ועלו לכסות הארץ כתחלה עד שגער בהם הקב"ה וכבשן תחת כפות רגליו ועשה חול גדר לים כאדם שהוא גודר לכרמו. וכשהן עולין ורואין את החול לפניהם חוזרין לאחוריהן שנאמר (ירמיה ה כב) האותי לא תיראו נאם ה' וגו' אשר שמתי חול גבול לים. ועד שלא נקוו המים נבראו התהומות ואלו הן התהומות אלו שתחת לארץ שהארץ על התהומות היא נרקעת כאניה שהיא צפה בלב ים כך הארץ מרוקעת על המים שנאמר (תהלים קלו ו) לרוקע הארץ על המים. ולהיכן הלכו אותן המים. רבי ברכיה בשם רבי יודן ורבי יהודה ברבי שלום. משל למה הדבר דומה לשתי קערות בשעה שאחת מליאה אחת ריקנית אבל אם היו שתיהן מלאות מה הן יכולין לעשות. הנודות בזמן שהן נפוחות ממלאות את הטרקלין ובשעה שהרוח יוצא מהן הן נפנות למקום אחד. כך היה העולם כולו מלא מים במים מה עשה הקב"ה כבש עליהן ויצא הרוח מהן שנאמר (איוב יב טו) יעצר במים וייבשו. וכן הוא אומר (שם ט ח) ודורך על במתי ים. ואומר (תהלים לג ז) כונס כנד מי הים. ולהיכן הלכו. אמר ר' לוי מלחשין אלו באלו להיכן אנו הולכין והם אומרים דרך ים דרך ים להדך פלן להדך פלן. ר' הונא מפיק לישנא לדוכתא פלן לדוכתא פלן. אמר רבי יהושע הכהן דכים מדוככין אנו קבלונו. אמר רבי ברכיה בשם רבי עזאי קולו של הקב"ה היה מטרטר לפניהם שנאמר (שם כט ג) קול ה' על המים. הוי נשאו נהרות דכים:
מדרש תהילים
לעולם ה' דברך נצב בשמים. אמר ישעיהו (שם מ ח) יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם. וכן אמר דוד לעולם ה' וגו'. ולמה הוא נצב שאינו נעשה לא על פי עד אחד ולא על פי שנים אלא כל בית דין העליון מתמנין עליה. וכן הוא אומר (תהלים פט ח) אל נערץ בסוד קדושים רבה. וכן דניאל אומר (דניאל ד יד) בגזרת עירין פתגמא וגו'. וכן הוא אומר (שם ח א) בשנת שלש לבלשאצר מלך בבל דבר נגלה לדניאל וגו'. ולמה הוא אומר וצבא גדול. אמרו שצבא גדול מתמנין בה. לכך נאמר (שם) ואמת הדבר וצבא גדול. אמר איוב (איוב כג יג) והוא באחד ומי ישיבנו. אמרו למיכה אתה מה ראית. אמר (מלכים-א כב יט-כ) ראיתי את ה' יושב על כסא וצבא וגו'. ויאמר ה' מי יפתה וגו' ויאמר זה אומר בכה וזה אומר בכה. הרי שכולן מתמנין עליו. לכך נאמר לעולם ה' דברך נצב בשמים. מהו דברך נצב בשמים אי זהו דבר הנצב בשמים. אלא אמר הקב"ה על מה השמים עומדים על אותו דבר שאמרתי (בראשית א ו-ז) יהי רקיע בתוך המים. ויהי כן. וכתיב (תהלים לג ט) כי הוא אמר ויהי וגו'. אותו הדבר שאמר הוא עשה. לכך נאמר (שם) הוא צוה ויעמוד. בדבר ה' שמים נעשו ובאותו הדבר שברא אותן בו הם עומדים לעולם. לכך נאמר לעולם ה' דברך נצב בשמים. לדור ודור אמונתך וגו'. השמים והארץ עומדין על האמונה שנאמר (תהלים פט ב) חסדי ה' עולם אשירה לדור דור וגו'. וכן הוא אומר (משלי כ ט) מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי. (איוב טו טו) הן בקדושיו לא יאמין וכוכבים לא זכו בעיניו. ומי נמלט והכל עומדין בדין. לכך נאמר למשפטיך עמדו היום וגו':