מיכה א:ג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית ואבות דרבי נתן נוסח ב

כָּתוּב וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם קְרַעְתֶּם לִבְּכֶם בִּתְשׁוּבָה אֵין אַתֶּם קוֹרְעִין בִּגְדֵיכֶם לֹא עַל בְּנֵיכֶם וְלֹא עַל בְּנוֹתֵיכֶם אֶלָּא עַל יי אֱלֹהֵיכֶם. לָמָּה. כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִיחָם עַל הָרָעָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִים. מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הַצַּדִּיקִים וּמַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הָרְשָׁעִים. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בְּרִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִם. מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁלָּא יִגְבֶּה. הִתְחִיל לִגְבּוֹת מַאֲרִיךְ רוּחוֹ וְגוֹבֶה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָאן דְּאָמַר דְּרַחֲמָנָא וַותְרָן יִתְוַותְרוּן בְּנֵי מָעוֹי. אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם. רְחִיק רְגִיז. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לֶיגְיוֹנוֹת קָשִׁים. אָמַר הַמֶּלֶךְ. אִם דָּרִים הֵן עִימִּי בַמְּדִינָה. עַכְשָׁיו בְּנֵי הַמְּדִינָה מַכְעִיסִים אוֹתִי וְהֵן עוֹמְדִין וּמְכַלִּין אוֹתָן. אֶלָּא הַרֵינִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם הִכְעִיסוּ אוֹתִי בְנֵי הַמְּדִינָה. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אַחַרֵיהֶם בְּנֵי הַמְּדִינָה מְפַיְיסִין אוֹתִי וַאֲנִי מְקַבֵּל פִּיּוּסָן. [כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַף וְחֵמָה מַלְאֲכֵי חַבָּלה הֵן. הֲרֵי אֲנִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם מַכְעִיסִין אוֹתִי יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אֶצְלָן וּמֵבִיאָן יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָן.] הָדָא הִיא דִכְתִיב בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם וגו׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב פָּתַח יי אֶת אֹוצָרֹו וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמֹו. עַד דּוּ פָתַח עַד דּוּ טָרַד רַחֲמוֹי קְרֵיבִין. תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כִּי הִנֵּה יי יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידָּה לְמִידָּה. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידַּת הַדִּין וּבָא לְמִידַּת רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל.

עשר ירידות בתורה. ירידה באדם הראשון שנאמר וישמעו את קול ה' אלהים (בראשית ג' ח') ולהלן הוא אומר משה ידבר והאלהים יעננו בקול (שמות י"ט י"ט) קול לגזירה שוה מה קול אמור להלן ירידה אף קול אמור כאן ירידה. [ירידה] במבול מנין שנאמר וירא ה' כי רבה רעת [האדם] (בראשית ו' ה') ולהלן הוא אומר זעקת סדום ועמורה כי רבה (שם י"ח כ') רבה לגזירה שוה מה רבה האמור כאן ירידה אף רבה האמור להלן ירידה. במגדל מנין שנאמר וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל (שם י"א ה'). ירידה בסדום מנין ארדה נא ואראה (שם י"ח כ"א). ירידה במצרים מנין שנאמר וארד להצילו מיד מצרים (שמות ג' ח'). ירידה בים מנין זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו (שם ט"ו ב'). ירידה בסיני מנין וירד ה' על הר סיני (שם י"ט כ'). [ירידה בענן שנאמר וירד ה' בענן] (שם ל"ד ה') ירידה בזקנים מנין וירדתי ודברתי עמך שם (במדבר י"א י"ז). ירידה בענן מנין וירד ה' בעמוד ענן (שם י"ב ה'). ועל כולם אחת בקבלה לעתיד לבוא שנאמר הנה ה' יוצא ממקומו וירד ודרך על במתי ארץ (מיכה א' ג'):