רות א:כב מדרש: רות רבה (לרנר) ורות רבה

וַתָּ֣שָׁב נָעֳמִ֗י וְר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה כַלָּתָהּ֙ עִמָּ֔הּ הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית לֶ֔חֶם בִּתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים׃

רות רבה (לרנר)

ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדה מואב (רות א: כב) [זו היא ששבה משדה מואב].
שאל רבBookmarkShareCopy

רות רבה

דָּבָר אַחֵר, וְיוֹקִים, זֶה אֱלִימֶלֶךְ. וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא, אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁהָיוּ מְכֻזָּבִים. יוֹאָשׁ, שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְשָׂרָף, שֶׁשָֹּׂרְפוּ אֶת הַתּוֹרָה, רַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא וְכִי שָׂרְפוּ, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁבִּטֵּל מִן הַתּוֹרָה דָּבָר אֶחָד כְּאִלּוּ שְׂרָפָהּ. אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב, שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת וְשֶׁהִנִּיחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְנִסְתַּפְּחוּ בִּשְׂדֵי מוֹאָב. וְיָשֻׁבִי לָחֶם, זֶה נָעֳמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְֹּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, כְּבָר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

רות רבה

וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה (רות א, ז), וַתֵּצֵא, וְכִי לֹא יָצְאתָה מִשָּׁם אֶלָּא הִיא, וַהֲלֹא כַּמָּה גַּמָּלִים יָצְאוּ, כַּמָּה חַמָּרִים יָצְאוּ, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַתֵּצֵא, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן גָּדוֹל שֶׁבָּעִיר, הוּא זִיוָהּ, וְהוּא הוֹדָהּ, וְהוּא הֲדָרָהּ, וְהוּא שִׁבְחָהּ. פָּנָה מִשָּׁם, פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה הוֹדָהּ, פָּנָה הֲדָרָהּ, פָּנָה שִׁבְחָהּ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ כְּשֶׁיָּצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע, וְכִי לֹא יָצָא מִשָּׁם אֶלָּא הוּא, וַהֲלֹא כַּמָּה גַּמָּלִים יָצְאוּ, כַּמָּה חַמָּרִים יָצְאוּ, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַיֵּצֵא, אֶלָּא כְּשֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא זִיוָהּ, וְהוּא הוֹדָהּ, וְהוּא הֲדָרָהּ וְהוּא שִׁבְחָהּ. יָצָא מִשָּׁם פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה הוֹדָהּ, פָּנָה הֲדָרָהּ, פָּנָה שִׁבְחָהּ. נִיחָא תַּמָּן דְּלָא הֲוָת אֶלָּא אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת, בְּרַם הָכָא לָא הֲוָה יִצְחָק תַּמָּן, אֶלָּא אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי עֲזַרְיָה בְּרַבִּי סִימוֹן לֹא דּוֹמָה זְכוּת צַדִּיק אֶחָד לִזְכוּת שְׁנֵי צַדִּיקִים. וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, עָבְרוּ עַל שׁוּרַת הַדִּין וְהָלְכוּ בְּיוֹם טוֹב. דָּבָר אַחֵר, וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ, הוּצְרָה עֲלֵיהֶם הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָלְכוּ בְּיָחֵף. וַתֵּלַכְנָה, הָיוּ עֲסוּקוֹת בְּהִלְכוֹת גֵּרִים.
שאל רבBookmarkShareCopy