וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי׃
מדרש אגדה
וילך איש מבית לוי וגו'. ולאנה הלך, מלמד שהלך בעצת בתו, לפי שעמרם גדול הדור היה, כיון שראה גזירת פרעה הרשע אמר לשוא אנו עמלים, עמד וגירש את אשתו, ועמדו כולם וגרשו את נשותיהם, אמרה לו בתו אבא גזירתך קשה מגזרת פרעה הרשע, פרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות, פרעה לא גזר אלא בעולם הזה, ואתה [גזרית] בעולם הזה ובבא, פרעה הרשע ספק גזירותיו קיימת, ספק לא, אבל אתה צדיק בודאי גזירתך קיימת, שנאמר ותגזר אומר ויקם לך (איוב כ"ב כ"ח), מיד עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולם והחזירו את נשותיהם. ולמה אמר ויקח ויחזיר מיבעי ליה, אלא מלמד שעשה לה מעשה ליקוחין, הושיבה באפריון, ואהרן ומרים מרקדין לפניה, ומלאכי השרת אומרים אם הבנים שמחה (תהלים קי"ג ט'):
מדרש אגדה
ויקח את בת לוי. אפשר בת ק"ל שנה היתה וקרו לה בת, אלא מלמד שנעשו בה סימני נערות:
שמות רבה
וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רבי יהודה בר רבי זבינא: שהלך בעצת בתו. תניא, עמרם גדול הדור היה וכו' (לעיל). ויקח את בת לוי. והחזיר לא נאמר, אלא ויקח. אמר רבי יהודה בר רבי זבינא: שעשה לה מעשה לקוחים, הושיבה באפריון, ומרים ואהרן מרקדין לפניהם, ומלאכי השרת אומרים (תהלים קיג, ט): אם הבנים שמחה. את בת לוי אפשר בת מאה ושלושים שנה היתה, וקרי לה בת?! והאמר רבי חמא בר חנינא: יוכבד היתה, והיא היתה הורתה בדרך, ולדתה בין החומות, שנאמר (במדבר כו, נט): אשר ילדה אותה ללוי במצרים, לדתה במצרים ולא הורתה. וקרי לה בת. אמר רבי יהודה בר רבי זבינא: שנולדו בה סימני נערות: