וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי׃
שו"ת רב פעלים
והביאור הזה של נעשה אדם שכתבנו, הוא מפורש בכתבי רבינו האר"י ז"ל, בספר הלקוטים הנדפס בעה"ק ירושלים תוב"ב, בפרשת שמות בפסוק וילך איש מבית לוי, וז"ל, והנה בבריאת האדם נאמר נעשה בלשון רבים, ולא נאמר כן בכל השאר, אלא כתוב יהי אור יהי רקיע בלשון יחיד, אלא דע כי המאציל העליון ברא הבריאה, ואין בעולם הבריאה כח להשיג אלא במדרגותיה לבד לא נקודה אחרת למעלה, וכן היצירה, וכן העשיה, לא עשה כן אל האדם, שרצה שישיג כל העולמות וקשרו עם כולם, שרצה המאציל שיתנו לו כל עולם ועולם חלק ברצונם, כדי שכולם ירחמו עליו, ואם יחטא יפגום בכולם, וכולם יבקשו עליו רחמים, ואם יזכה יגולו וישמחו בו כולם, ולכן רצה שיתנו לו חלקם בזה נפש מחיות פנימי שבתפארת, ומלכות דעשיה, ורוח מן המוח והחיות של תפארת ומלכות דיצירה, וכן נשמה מן הבריאה, הרי זה בעולמות בי"ע, וכן מעולם האצילות וכו', ועל כן אמר נעשה אדם, לשון רבים, שיתנו כולם ברצונם בו חלקם, וכן היה, והשיג אדה"ר חלק מכולם, עד נשמה לנשמה מחכמה דאצילות, ולכן כשחטא פגם עד סוד המחשבה, כמובא בזוהר: