וַיָּבֹ֗אוּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּצְעֲק֥וּ אֶל־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה לַעֲבָדֶֽיךָ׃
תנחומא בובר
תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר (שם שם ט). שהיה להם מגילות שהיו משתעשעים בהם משבת לשבת לומר שהקב"ה גואלינו, אמר להם פרע אל ישעו בדברי שקר, אל יהו נשענים, ואל יהו משתעשעים, ואל יהו נפושים, שנאמר ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר (שמות ה ו), אמר להם לא תאסיפון לתת תבן לעם וגו' (שם שם ז), אמר הקב"ה למחר אני מביא עליהם מכות, והן אומרים פרעה חוטא ואנחנו משלמים, כיון שישראל יוצאין להביא קש לעשותו תבן, היה המצרי מכה אותו בזמן שרואה אותו בתוך שדהו, לפיכך ויפץ העם בכל ארץ מצרים וגו' (שם שם יב). ויבאו שוטרי בני ישראל (ויאמרו) [ויצעקו] אל פרעה וגו' (שם שם טו), מה השיבם נרפים אתם נרפים (שם שם יז).
שמות רבה
ויכו שוטרי בני ישראל - מכאן אתה למד, שהיו כשרים ומסרו עצמן על ישראל, וסבלו מכות כדי להקל מעליהם, ולפיכך זכו לרוח הקודש, שנאמר (במדבר יא, טז): אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא: הם לקו עליהם, לפיכך יזכו לרוח הקדש ונתמנו נביאים עליהם. ויבואו שוטרי בני ישראל ויצעקו תבן אין נתן לעבדיך ויראו שוטרי בני ישראל אותם ברע לאמר ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים אחר ששה חדשים נגלה הקדוש ברוך הוא על משה במדין, ואמר לו (שמות ד, יט): לך שוב מצרים. בא משה ממדין ואהרן ממצרים ויפגעו בהן שוטרי ישראל, כשהיו יוצאין מלפני פרעה. מהו נצבים? אמרו רבותינו זכרונם לברכה: דתן ואבירם היו עמהן, שכתוב בהן (במדבר טז, כז): ודתן ואבירם יצאו נצבים, התחילו מחרפין ומגדפין כלפי משה ואהרן: