תהילים ט:ט מדרש: מדרש שכל טוב, אסתר רבה, מדרש אגדה ומדרש תהילים

סדומה בערב. תימה יש בדבר כי בשני שעות על היום נפטרו מאברהם, ואיך לא באו לסדום עד הערב, והא כתיב רצוא ושוב כמראה הבזק (יחזקאל א יד), א"ר לוי [כזה] שבזק גפת בכירה, שנאמר משרתיו אש לוהט (תהלים קד ד), ר' חייא בר אבא אמר כרוחא לזיקא, שנאמר עושה מלאכיו רוחות (שם), רבנן אמרי כזיקא לעריצא, שנאמר רוח סערה עושה דברו (שם קמח ח), אלא מלאכי רחמים היו, כסבורין הן שמא ימצא אברהם זכות לסדום ובנותיה, לכך היו ממתינים עד הערב, כיון שראו שאין להם זכות, הלכו לעשות שליחותם, וכן דרך העולם כל זמן שהסניגור מלמד זכות אין הדין נגמר, ואין רשות לשליח ב"ד לעשות מעשה, נשתתק הסניגור נגמר הדין, ושליח ב"ד עושה שליחותו לכך כתיב ואברהם שב למקומו ויבאו שני המלאכים סדומה בערב, א"ר לוי אין הקב"ה דן את האומות אלא בלילה כשישנים מן העבירות, שנא' ידין לאומים במשרים (תהלים ט ט):

עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, רַבִּי כֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי עֲזַרְיָה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, מַלְכֻתוֹ כְּתִיב, בָּא לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא שְׁלֹמֹה וְלֹא הִנִּיחוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ כָּל מֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ קוֹזְמוֹקְרָטוֹר בָּעוֹלָם אֵינוֹ יוֹשֵׁב עָלָיו, עָמַד וְעָשָׂה לוֹ כִּסֵּא מִשֶּׁלּוֹ, כִּדְמוּתוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, עַל כִּסֵּא מַלְכֻתוֹ כְּתִיב, וְכִי אֵיזֶה כִּסֵּא הָיָה (מלכים א י, יח) (דברי הימים ב ט, יז): וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל, אָמַר רַבִּי אַחָא וְהָכְתִיב (מלכים ב י, א): וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁבְעִים בָּנִים בְּשׁוֹמְרוֹן כָּךְ הָיוּ לוֹ שִׁבְעִים בָּנִים בְּיִזְרְעֵאל, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיוּ לוֹ שְׁנֵי פַּלְטֵירִין, אֶחָד לִימוֹת הַחֹרֶף וְאֶחָד לִימוֹת הַקַּיִץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ג, טו): וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ. רַבִּי יוּדָא בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר אַרְבָּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, טו): וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, טו): וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים נְאֻם ה', וְכָאן הוּא אוֹמֵר כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל, רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אוֹמֵר שֶׁהָיָה עָשׂוּי כְּטִירְכֵי מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה רְקִיעִים. וְלֹא שִׁבְעָה הֵן, אָמַר רַבִּי אָבוּן הֵן דְּמַלְכָּא שָׁארֵי טִיטְיוֹן. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ אֲרָצוֹת: אֶרֶץ, אֲדָמָה, אַרְקָא, גַּיְא, צִיָּה, נְשִׁיָּה, תֵּבֵל. וּכְתִיב (תהלים ט, ט): וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה: זְרָעִים, מוֹעֵד, נָשִׁים, נְזִיקִין, קָדָשִׁים וּטְהָרוֹת. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ אִמָּהוֹת: שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל, וְלֵאָה, בִּלְהָה, זִלְפָּה. אָמַר רַבִּי הוּנָא שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מִצְווֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ הוּא מוּזְהָר עֲלֵיהֶם וּמְצֻוֶּה, דִּכְתִיב (דברים יז, יז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים (דברים יז, יז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים (דברים יז, יז): וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לוֹ מְאֹד (דברים טז, יט): לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד. עָלָה בְּמַעֲלָה רִאשׁוֹנָה, הַכָּרוֹז מַכְרִיז וְאוֹמֵר לוֹ (דברים יז, יז): לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים. בַּשְׁנִיָּה מַכְרִיז (דברים יז, טז): לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים. בַּשְּׁלִישִׁית מַכְרִיז (דברים יז, יז): וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לוֹ. בָּרְבִיעִית לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט. בַּחֲמִישִׁית לֹא תַכִּיר פָּנִים. בַּשִּׁשִּׁית לֹא תִקַּח שֹׁחַד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א י, יט): וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת, בִּישִׁיבָתוֹ בָּא לֵישֵׁב אוֹמֵר לוֹ דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה יוֹשֵׁב, לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. אָמְרוּ כֵּיוָן שֶׁמֵּת שְׁלֹמֹה עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּנְטָלוֹ מֵהֶם, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הוּא שִׁישַׁק הוּא פַּרְעֹה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שִׁישַׁק מִפְּנֵי שֶׁבָּא בִּשְׁקִיקוּת עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר הֲרֵינִי נוֹטֵל אוֹתוֹ בִּכְתֻבַּת בִּתִּי, עָשָׂה מִלְחָמָה עִם זֶרַח הַכּוּשִׁי וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ, עָשָׂה אַסָּא מִלְחָמָה עִם זֶרַח הַכּוּשִׁי וְנָפַל בְּיָדוֹ וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ. תָּאנָא אָסָא וְכָל מַלְכֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ עָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר וְהֶחֱרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם הִגְלָה אוֹתוֹ לְבָבֶל, וּמִבָּבֶל לְמָדַי, וּמִמָּדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אֲנִי רָאִיתִי שְׁבָרָיו בְּרוֹמִי. נְבוּכַדְנֶצַּר יָשַׁב עָלָיו, כּוֹרֶשׁ יָשַׁב עָלָיו, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בָּא לֵישֵׁב עָלָיו וְלֹא הִנִּיחוּהוּ, אָמְרוּ לֵיהּ מִי שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי קוֹזְמוֹקְרָטוֹר בָּעוֹלָם אֵינוֹ יוֹשֵׁב עָלָיו. עָמַד עָשָׂה מִשֶּׁלּוֹ בְּדָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, מַלְכֻתוֹ כְּתִיב. (מלכים א י, יט): וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו, אָמַר רַבִּי אַחָא כַּהֲדָא קְדֵירָתָא דְּדַרְגֵּישׁ. וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, עָלָה בַּמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה וְהָאֲרִי פּוֹשֵׁט לוֹ יָד, וּבַשְּׁנִיָּה נֶשֶׁר פּוֹשֵׁט לוֹ יָד, אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת, כָּךְ מְקַבְּלִין אוֹתוֹ, וּבִמְקוֹם הַשֶּׁבֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב מֵאֲחוֹרָיו, וְיוֹנָה נְתוּנָה בְּרֹאשׁוֹ וַעֲטָרָה שֶׁל זָהָב בְּפִיהָ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת וַעֲטָרָה שֶׁל זָהָב נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ.

בדורות, אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, ומכולם לא בחר כי אם בחנוך, שנאמר ויתהלך חנוך את האלהים (בראשית ה' כ"ד). באבות, אברהם, יצחק, יעקב, ולולי, וקהת, עמרם, ומשה, ומכלם לא נבחר לדבר עמו פה אל פה כמשה, כמו שנאמר פה אל פה אדבר גו' וגו' (במדבר יב ח). בבנים שהיה לישי, (אליאב הבכור) [וישי הוליד את בכורו את אליאב], ואבינדב השני, ושמעא השלישי, נתנאל הרביעי, רדי החמישי, אצם הששי, ודוד השביעי (דה"א ב' יג יד טו). ברקיעים, רקיע, שמים, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות, ומכולם בחר בערבות, שנאמר סולו לרוכב בערבות ביה שמו (תהלים סח ה). בארצות. ארץ, אדמה, ארקה, חרבה, יבשה, נשייה, תבל, ומכלם לא בחר אלא בתבל, שנאמר והוא ישפוט תבל בצדק (שם ט ט). בשנים. שש שנים תזרע שדך ובשביעית תשמטנה ונטשתה (שמות כג יא). בחדשים. ניסן אייר סיון תמוד אב אלול תשרי, ומכולם בחר בתשרי שהוא חדש שביעי, שנאמר ובחדש השביעי באחר לחדש (ויקר' כג נד), והוא לתקיעה ולכפרה ולשמחה. בימים, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלהיך (שמות כ ט י):