תהילים ל:ז מדרש: אסתר רבה, ויקרא רבה ומדרש תהילים

דָּבָר אַחֵר, וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וגו'. אֲתָא לְגַבֵּי מָרְדֳּכַי וַאֲמַר, עֲמוֹד וּלְבוֹשׁ, כַּמָּה בִּישׁ גַּדָּא דְּהַהוּא גַּבְרָא, אֱמֶשׁ אֲנִי הָיִיתִי עָסֵיק לְהַתְקִין לֵיהּ צְלִיבָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְתַקֵּין לֵיהּ כְּלִילָא. אֲנִי הָיִיתִי מְתַקֵּן לְךָ חֲבָלִים וּמַסְמֵרִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְתַקֵּן לְךָ לְבוּשׁ מַלְכוּת. אֲנָא בָּעֵינָא מִן מַלְכָּא לְמִיצְלִיב יָתָךְ עַל צְלִיבָא, וְהוּא אֲמַר לִי לְמִירְכַּב לָךְ עַל סוּסְיָא, עֲמוֹד וּלְבוֹשׁ וְעָבֵיד לֵיהּ כָּל מַה דַּאֲמָרָן לְעֵיל. וְכֵיוָן דְּרָכֵיב, הִתְחִיל מְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים ל, ב): אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִּלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר. תַּלְמִידָיו מָה הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים ל, ה): זַמְרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה. אוֹתוֹ רָשָׁע מָה הָיָה אוֹמֵר (תהלים ל, ז): וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּ לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. אֶסְתֵּר מָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת (תהלים ל, ט): אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל ה' אֶתְחַנָּן מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת (תהלים ל, יא): שְׁמַע ה' וְחָנֵנִי ה' הֱיֵה עֹזֵר לִי הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְרֵנִי שִׂמְחָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת (תהלים ל, יג): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ. בִּתּוֹ שֶׁל הָמָן נִשְׁקְפָה מִן הַחַלּוֹן לִרְאוֹת בַּצְּלִיבָא, וְכֵיוָן שֶׁרָאֲתָה מָרְדֳּכַי רוֹכֵב וְאָבִיהָ מַכְרִיז לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, הִשְׁלִיכָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וּמֵתָה.

אָמַר רַבִּי אָבוּן וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הִיא, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר לְעוֹלָם אַל תְּהִי מִצְוַת הָעֹמֶר קַלָּה בְּעֵינֶיךָ שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת הָעֹמֶר זָכָה אַבְרָהָם לִירַשׁ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, עַל מְנָת (בראשית יז, ט): וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִּשְׁמֹר, וְאֵיזֶה זֶה מִצְוַת הָעֹמֶר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְעוֹלָם אַל תְּהִי מִצְוַת הָעֹמֶר קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת הָעֹמֶר עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר בִּזְכוּת קֶמַח שְׂעוֹרִים. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם בִּימֵי גִדְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ז, יג): וַיָּבֹא גִדְעוֹן וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים, מַהוּ צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים, רַבָּנָן אָמְרֵי עַל שֶׁצָּלַל עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ הַדּוֹר מִן הַצַּדִּיקִים, וּבִזְכוּת מָה נִצֹּלוּ, בִּזְכוּת לֶחֶם שְׂעוֹרִים, וְאֵיזוֹ זוֹ מִצְוַת הָעֹמֶר, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ל, לב): וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ ה' עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם בָּם, וְכִי יֵשׁ מִלְחֶמֶת תְּנוּפָה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִצְוַת הָעֹמֶר. וְרַבָּנָן אָמְרוּ הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם בִּימֵי יְחֶזְקֵאל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ד, ט): וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים. רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲלַפְתָּא אָמַר רִבָּה בָּהֶן שְׂעוֹרִין. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רִבָּה בָּהֶן דְּבָרִים שֶׁהֵן מְרִיצִין לִבְנֵי מֵעַיִם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר תַּמָּן אָמְרִין עֲבַדִּין מִינֵיהּ לְכַלְבָּא וְלָא טָעֲמָא. שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָא אַחַת אֶת רַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לוֹ כַּמָּה נִצְטָעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק, כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לוֹ וְהֵן מְפַסְּלִין בָּאֳכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהּ כָּל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצַעַר אַף הַצַּדִּיקִים הֲווֹן עִמָּהֶם בְּצַעַר. רַבִּי לֵוִי אָמַר הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם בִּימֵי הָמָן, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי כֵּיוָן שֶׁרָאָה מָרְדְּכַי אֶת הָמָן בָּא כְּנֶגְדוֹ וְהַסּוּס בְּיָדוֹ, אָמַר דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין רָשָׁע זֶה בָּא אֶלָּא לְהָרְגֵנִי, וַהֲווֹן תַּלְמִידָיו יָתְבִין תָּנְיָין קָמוֹי, אָמַר לָהֶם עִמְדוּ וּבִרְחוּ שֶׁמָּא תִּכָּווּ בְּגַחַלְתִּי. אֲמָרוּ לֵיהּ בֵּין לִקְטֹל בֵּין לְחַיֵּי אֲנַן עִמָּךְ וְלָא נִשְׁבְּקָךְ, מֶה עָשָׂה נִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְעָמַד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְתַלְמִידוֹי יָתְבִין תָּנְיָן, אָמַר לָהֶם בַּמֶּה אַתֶּם עוֹסְקִים, אָמְרוּ לוֹ בְּמִצְוַת הָעֹמֶר שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין בַּמִּקְדָּשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה. אֲמַר לְהוֹן הָדֵין עֻמְרָא בְּמַאי הֲוָה דִּדְהַב אוֹ דִכְסַף, אֲמָרוּ לוֹ דִּשְׂעוֹרִין. אֲמַר לְהוֹן וְכַמָּה הֲוָת טִימֵי דִידֵיהּ בַּעֲשָׂרָה קַנְטְרִין, אָמְרִין לֵיהּ סַגִּין בְּעַשְׂרָה מָנִין. אֲמַר לְהוֹן קוּמוּ דְּנִצְחוּ עֲשֶׂרֶת מִנְּכוֹן לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קַנְטַרְיָא דְכַסְפָּא. כֵּיוָן דְּשָׁמְעַת אֶסְתֵּר כֵּן אֲפַקַת כָּרוֹז בְּכָל מְדִינְתָּא וְאָמְרָה לָא יִפְתַּח בַּר נַשׁ חֲנוּת בְּגוֹ שׁוּקָא, כָּל עַמָא יִפְקוּן לְהוֹן, פְּרָטֵי דִיהוּדָאי בָּעֵי לְמִצְטַלְבָא. כֵּיוָן דַחֲסַל מִן מַצְלֵי אֲמַר הָמָן לְמָרְדְּכַי לְבוֹשׁ הָדֵין פּוֹרְפִּירָא וְהַב הָדֵין כְּלִילָא עַל רֵישָׁךְ וְסַק רְכוּב הָדֵין סוּסְיָא. אֲמַר לֵיהּ שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם לֵית אַתְּ יָדַע דַּאֲנָא מִן שַׂקָּא וּמִן קִטְמָא, אִית בַּר נָשׁ לָבֵישׁ פּוֹרְפִּירָא דְמַלְכָּא דְּלָא סָחֵי, מָה אַתְּ בָּעֵי לִבְזוּיֵיא לְמַלְכוּתָא. אָזַל בְּדִיל בַּלָּנָאי וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ, מַה עֲבַד אֲסַר מָטֵי וֶסְתֵּיהּ וְעָל מַזְגֵיהּ וְקַנְחֵיהּ, וְעָל אַסְחֵיהּ. כֵּיוָן דַּחֲסַל לָבַשׁ פּוֹרְפִּירָא. אֲמַר לוֹ הַב הָדֵין כְּלִילָא דְמַלְכָּא בְּרֵאשָׁךְ, אֲמַר לֵיהּ אִית בַּר נָשׁ יָהֵיב כְּלִילָא דְמַלְכָּא בְּרֵישֵׁיהּ וְלָא מְסַפַּר, מִפְּנֵי מָה אַתְּ בָּעֵי לִבְזוּיֵיא לְמַלְכוּתָא. אָזַל בְּגִין סַפָּרָא וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ, מָה עֲבֵיד אַפֵּיק מָאנֵי סַפּוּרְיֵהּ וִיתֵיב וּמְסַפַּר לֵיהּ, עַד דַּהֲוֵי יָתֵיב וּמְסַפַּר לֵיהּ שָׁרֵי מַתְנַח, אֲמַר לֵיהּ מַה לָּךְ, אֲמַר לֵיהּ וַוי לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא מָה אָתָא עֲלוֹי, מַאן דְּעָבֵיד קוֹמוּס בְּגָרוֹן, מַאן דְּעָבֵיד קוֹמוּס קָלָטוֹר, מַאן דְּעָבֵיד מַנִּסְטָאר פָּלָטִין, אִתְעֲבֵיד בַּלָּנָאי וְסַפָּר. אֲמַר וְלֵינָא חַכִּים לַאֲבוּהָ דְּהַהוּא גַבְרָא שְׁחִיק טְמַיָּא בִּכְפַר קְרִינוּס בַּלָּנָאי וְסַפָּר וְאִלֵּין אִינוּן מָאנַיָא סַפּוֹרַיָּה, כֵּיוָן דַּחֲסַל מִן מְסַפְּרָא לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ קוּם רְכוֹב עַל הָדֵין סוּסְיָא, אֲמַר לֵיהּ לֵית בִּי כֹּחַ דַּאֲנָא גְבַר סָב, אֲמַר וְלֵית אֲנָא גְבַר סַב, אֲמַר לֵיהּ וְלָאו אַתְּ גָּרַמְתְּ לְנַפְשָׁךְ, אֲמַר לֵיהּ קוּם דַּאֲנָא מֵימִיךְ לָךְ קְדַל וּדְרוֹס עָלַי וְסוּק וּרְכוֹב הָדֵין סוּסְיָא לִמְקַיְמָא עֲלֵיכוֹן מַה דַּאֲמַר כְּתָבְכוֹן (דברים לג, כט): וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ. כֵּיוָן שֶׁרָכַב עַל הַסּוּס הִתְחִיל מְקַלֵס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר (תהלים ל, ב ד): אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי, ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי. תַּלְמִידָיו מָה אָמְרוּ (תהלים ל, ה ו): זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ וגו'. אוֹתוֹ רָשָׁע מַהוּ אוֹמֵר (תהלים ל, ז ח): וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְּוִי וגו' ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז. אֶסְתֵּר מָה אָמְרָה (תהלים ל, ט י): אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא, מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִיד אֲמִתֶּךָ. יִשְׂרָאֵל מָה אָמְרוּ (תהלים ל, יא יב): שְׁמַע ה' וְחָנֵנִי, הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס וּבִקְרִיאַת שְׁמַע הָיָה עוֹסֵק וְלֹא הִפְסִיק, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל, יג): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד.

במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך. אמר שלמה (משלי ג ו) בכל דרכיך דעהו. אם ידעת להקב"ה בכל דבר ודבר הוא יישר אורחותיך. וכן דוד אומר (תהלים טז ח) שויתי ה' לנגדי תמיד. ובשביל ששויתי ה' לנגדי תמיד לכן שמח לבי ויגל כבודי וגו'. מהו אף בשרי ישכון לבטח אלא אמר דוד יודע אני שאין הרמה שולטת בבשרי. וכך הם הצדיקים נוחים בלא רמה למה ששוקדים ושוחרים וחוקרים באי זה דבר יבואו לחיי העולם הבא. לכך דוד אמר תודיעני אורח חיים. וכן משה אמר להקב"ה (שמות לג יג) ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכך. וכן הוא אומר (תהלים כה ה) הדריכני באמתך ולמדני. וכן הוא אומר (שם כז יא) הורני ה' דרכך וגו'. וכתיב (ירמיה ו טז) כה אמר ה' עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם אי זה הדרך הטוב ולכו בה. ראו באי זה דרך הלך אברהם ובאי זה דרך הלך נמרוד ואי זה מהם הצליח. באי זה דרך הלך יעקב ובאי זה דרך הלך עשו ואי זה מהם הצליח: