תהילים פב:ה מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, אוצר מדרשים ותנחומא בובר

(דף נה) תניא בחולו של מועד בראשון מהו אומר (תהילים כ״ט:א׳) הבו לה׳ בני אלים. בשני מהו אומר (שם נ) ולרשע אמר אלהים. בג׳ מהו אומר (שם צד) מי יקום לי עם מרעים. בד׳ מהו אומר (שם) בינו בוערים בעם. בה׳ מהו אומר (שם פא) הסירותי מסבל שכמו כפיו וגו׳. בו׳ מהו אומר (שם פב) ימוטו כל מוסדי ארץ ואם חל שבת להיות באחד מהם ימוטו נדחה:

מג תַּנְיָא: בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, בָּרִאשׁוֹן מַהוּ אוֹמֵר? (תהילים כ״ט:א׳) "הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים". בַּשֵׁנִי מַהוּ אוֹמֵר? (שם נ) "וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים". בַּשְׁלִישִׁי מַהוּ אוֹמֵר? (שם צד) "מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים". בָּרְבִיעִי מַהוּ אוֹמֵר? (שם) "בִּינוּ בֹעֲרִים בָּעָם". בַּחֲמִשִּׁי מַהוּ אוֹמֵר? (שם פא) "הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו" וְגוֹ'. בַּשִּׁשִׁי מַהוּ אוֹמֵר? (שם פב) "יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ". וְאִם חָל שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּאֶחָד מֵהֶם, "יִמּוֹטוּ" נִדְחֶה.

ז') ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כ״א א'), הקב"ה הזהיר את ישראל למנות שופטים שדנים דין אמת לאמתו, ועומדין בדרכי צבור וגודרין להן את הפרצות ויתקנו את המקולקל. כשדנין דין אמת לאמתו מתקיים העולם ויהא שלום בעולם, שכך שנו חז״ל במשנה על ג' דברים העולם קיים, על הדין ועל האמת ועל השלום (אבות סוף פ״א), ושלשתן נאמרו בפסוק אחד שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ח' ט״ז). שכיון שנעשה הדין נעשה האמת, וכיון שנעשה האמת נעשה השלום. לפיכך צריכין הדיינים לידע את מי הן דנין והאיך הן דנין, ואם לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו וגו׳ (תהלים פ״ב), כלומר גורמין לעולם שיתמוטט שנאמר ימוטו כל מוסדי ארץ (שם). וכן וירעשו מוסדי תבל (ישעיה כ״ד י״ח), ואומר רועה התרועעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ (שם י״ט), נוע תנוע ארץ (שם כ׳). כל כך למה? לפי שאין עושין את המשפט, שנאמר וירא ה׳ וירע בעיניו כי אין משפט (ישעיהו נ״ט:ט״ו), אמר הקב״ה לדיינים אני אמרתי אלקים אתם (תהלים פ״ב), דיינים, כמו עד האלקים יבא דבר שניהם (שמות כ״ב:ח׳). אכן כאדם תמותון (תהלים פ״ב), נתתי לכם מה שלא נתתי לאומה אחרת שנאמר מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל (שם קמ״ז), אחריו מה כתוב לא עשה כן לכל גוי. ראה כמה אוהב המשפט וחביב לפניו, ולפי שהמשפט מדה טובה ויתרה לפני הקב״ה מסרן למשה קודם לתרי״ג מצות, והיכן מסרה לו? במרה קודם לעשרת הדברות, שנאמר שם שם לו חוק ומשפט (שמות ט״ו:כ״ה), ואמר למשה סדרם לפני בני כשלחן ערוך שכן כתוב ואלה המשפטים אשר תשים וגו׳ כאדם שהוא נותן בפי התינוק שנאמר שימה בפיהם (דברים ל״א:י״ט). ולמה אהבן כ"כ? לפי שהשלום תלוי בהן. כשיש בין אדם לחברו תחרות ומצה כשעושין ביניהן דין השלום נעשה ביניהן. בא וראה כמה חביבין הדינים לפני המקום ב״ה ששקלן כנגד עשרת הדברות, שהדברות כל דבור ודבור מצוה היא בפני עצמה, אבל הדינין נאמר בהן עשרת מצוות עשה ועשר לאוין, ואלו הן הלאוין: לא תכירו פנים במשפט (דברים א' י״ז), לא תגורו מפני איש, לא תעשו עול במשפט (ויקרא י״ט ט״ו), לא תשא פני דל, לא תהדר פני גדול, לא תטה משפט אביונך (שמות כ"ג ו׳), לא תטה משפט גר יתום (דברים כ״ד י״ב), לא תטה משפט (שם ט״ז י״ט), לא תכיר פנים, לא תקח שוחד. הא למדת שחביבין הדינין לפניו כעשרת הדברות.