תהילים צב:ז מדרש: מדרש תנחומא, פרקי דרבי אליעזר ומדרש תהילים

כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ (תהלים צב, ו), שֶׁהָיִיתָ חוֹשֵׁב לְעָרֵב שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה, יוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק אָבִינוּ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת, כִּדְאִיתָא בְּסֵדֶר עוֹלָם וְגוֹ'. וּלְפִיכָךְ, אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע (תהלים צב, ז), אֵלּוּ הַלֵּיצָנִין וְהַטִּפְּשִׁין שֶׁבַּדּוֹר שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת (תהלים צב, ו), שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל אֶחָד מֵהֶם לַהֲקִימוֹ, וְלֹא בְצַלְאֵל וְלֹא אָהֳלִיאָב וְלֹא הַחֲכָמִים הָעוֹשִׂים אֶת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה וְיִטֹּל אֶת שֶׁלּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ כְּלוּם. לְפִיכָךְ, וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ', וְלֹא בְצַלְאֵל וְלֹא אָהֳלִיאָב וְלֹא הַחֲכָמִים הָעוֹשִׂים. וּכְתִיב: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן (במדבר ז, א). כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִשְׁכָּן, מִיָּד יָרְדָה שְׁכִינָתוֹ לְתוֹכוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּכְתִיב: כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ'. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ (תהלים פה, י). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיְתָה שְׁכִינָתִי בֵינֵיכֶם וּלְעֵינֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' וְגוֹ' (שמות כד, יז). וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שְׁכִינָה אֵינָהּ זָזָה מִכֶּם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עֲמִּי יִשְׂרָאֵל (מלכים א ו, יג). בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן, סֶלָה.

״מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'״ (תהלים צב, ו). הִתְחִיל מְפָאֵר וּמְהַלֵּל לַשֵּׁם עֶלְיוֹן וְאוֹמֵר מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', אֲבָל לְעֹמֶק מַחְשְׁבוֹתֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה לִמְאֹד מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ו): ״מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ״; (תהלים צב, ז): ״אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע״, אָדָם שֶׁהוּא בַּעַר מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא לָמַד בִּינָה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יְלַמְּדוּהוּ בִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צד, ח): ״בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם״, אֲבָל אָדָם בָּקִי בְּעַכּוּ״ם הוּא כְּסִיל לָמָּה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ז): ״וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת״.

״בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב״ (תהלים צב, ח). בִּזְמַן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה רְשָׁעִים שֶׁרָבוּ כְּמוֹ עֵשֶׂב לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ וְהֵצִיצוּ כָּל עוֹבְדֵי עֲכוּ״ם שֶׁהֵם וּמַעֲשֵׂיהֶם אָוֶן רַע לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְהָרְשָׁעִים שֶׁרָבוּ כְּמוֹ עֵשֶׂב לֹא הִרְבָּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְאַבְּדָן מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא. (תהלים צב, ח): ״לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד״, (תהלים צב, ט): ״וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'״. רָאָה דָּוִד שֶׁרָבוּ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ וְהֵצִיצוּ כָּל עוֹבְדֵי עֲכוּ״ם שֶׁהֵם וּמַעֲשֵׂיהֶם אָוֶן, וְלֹא אָמַר הַלְלוּיָהּ עַד שֶׁרָאָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִשָּׁמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, לה): ״יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ״, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ מְרוֹמָם בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ט): ״וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'״.