יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃
מדרש שכל טוב
ויבא יעקב מן השדה בערב. זש"ה יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (תהלים קד כג):
מדרש שכל טוב
אמר ריש לקיש פועל בכניסתו אוכל משלו, שנאמר תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון (תהלים קד כב) וביציאתו אוכל משל בעל הבית שנא' יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (שם שם כג), ופירשו אנשי עיר הקודש בתלמודא, א"ר מני כגון מקום שאין בו מנהג אלא דין תורה זהו תנאי בית דין, אבל אם נהגו בענין אחר יעשו כמנהגם, ובלבד שלא יפסיד הפועל, וא"ר אמי בשם ריש לקיש הטריחו על בעל הבית שאם היתה ערב שבת שתהא הכנסה משלו, עד היכן עד שיהא כל אחד ממלא לו חבית של מים וצולה לו דגה ומדליק לו את הנר:
מדרש שכל טוב
ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. שתהא נכנס בכי טוב ויצא בכי טוב, וכן אתה מוצא שהאבות והנביאים נהגו בדרך ארץ, שנא' וישכם אברהם בבקר (בראשית יט כז), וכן יעקב וכן משה וכן יהושע וכן שמואל, והלא הדברים ק"ו, ומה האבות והנביאים שהלכו לעשות רצון הקב"ה נהגו בדרך ארץ, שאר בני אדם עאכו"כ, וכה"א תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהלים קד כ) וכתיב יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (שם שם כג):