תהילים קי:ז מדרש: ספרא, עין יעקב ומדרש תהילים

[א] יכול אף הדלעת שנפלה לאויר התנור ולא הוכשרה תהיה טמאה? תלמוד לומר "אשר יבא עליו מים". אין לי אלא מים; מנין הטל והיין והשמן והדם והדבש והחלב? תלמוד לומר "וכל משקה". אי כל משקה יכול מי תותים או מי רמונים ושאר כל מיני פירות? תלמוד לומר "מים". מה מים מיוחדים שאין להם שם לווי אף אני מרבה הטל והיין והשמן והדם והדבש והחלב שאין להם שם לווי, ומוציא מי תותים ומי רמונים ושאר כל מיני פירות שיש להם שם לווי.

[ד] "משקה" – זה היין; "אשר ישתה" – זה הדם, וכן הוא אומר (תהלים קי, ז) "מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש", דברי ר' יהודה. ר' אליעזר אומר "אשר ישתה" פרט למשקה סרוח. אמרו לו אין משקים יוצאים לא לידי עופות ולא לידי פרה.

נז תָּנוּ רַבָּנָן: הַלֵּל זֶה, מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ עַל הַיָּם, הֵם אָמְרוּ: "לֹא לָנוּ ה'" וְגוֹ'. מְשִׁיבָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרָה [לָהֶם]: (ישעיהו מ״ח:י׳-י״א) "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, כִּי אֵיךְ יֵחָל" וְגוֹ'. רַבִּי (יהושע) [יְהוּדָה] אוֹמֵר: יְהוֹשֻׁעַ וְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ עֲלֵיהֶם מַלְכֵי כְּנַעַן, הֵם אָמְרוּ: "לֹא לָנוּ", וּמְשִׁיבָה וְכוּ'. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: דְּבוֹרָה וּבָרָק אָמְרוּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ עֲלֵיהֶם סִיסְרָא (ויבין) הֵם אָמְרוּ: "לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ", מְשִׁיבָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרָה לָהֶם: "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, כִּי אֵיךְ יֵחָל" וְגוֹ'. רַבִּי (אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה) [עֲקִיבָא] אוֹמֵר: חֲנַנְיָה וּמִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אָמְרוּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע, הֵם אָמְרוּ: "לֹא לָנוּ", וּמְשִׁיבָה וְכוּ'. רַבִּי (עקיבא) [אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה] אוֹמֵר: חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ אָמְרוּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם סַנְחֵרִיב הָרָשָׁע, הֵם אָמְרוּ: "לֹא לָנוּ" וּמְשִׁיבָה וְכוּ'. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר אָמְרוּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, הֵם אָמְרוּ: "לֹא לָנוּ", וּמְשִׁיבָה וְכוּ'. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ עַל כָּל פֶּרֶק וּפֶרֶק, וְעַל כָּל צָרָה וְצָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא עֲלֵיהֶם, וְלִכְשֶׁנִּגְאָלִין, אוֹמְרִים אוֹתוֹ עַל הַגְּאֻלָּה. [אָמַר רַב חִסְדָּא: 'הַלְלוּיָהּ', סוֹף פִּרְקָא. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: 'הַלְלוּיָהּ', רֵישׁ פִּרְקָא. אָמַר רַב חִסְדָּא: חֲזִינָא לְהוּ לְתִלֵּי דְּבֵי רַב חַנִין בַּר רַב, דִּכְתִיב בְּהוּ 'הַלְלוּיָהּ' בְּאֶמְצַע פִּרְקָא, אַלְמָא מְסַפְּקָא לֵיהּ. אָמַר רַב חַנִין בַּר רָבָא: הַכֹּל מוֹדִים, (תהילים קמ״ה:כ״א) בִּ"תְהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", (הללויה) 'הַלְלוּיָהּ' דְּבַתְרֵיהּ, רֵישׁ פִּרְקָא. (שם קיב) "רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד", 'הַלְלוּיָהּ' דְּבַתְרֵיהּ, רֵישׁ פִּרְקָא. (שם קלה) וְ"שֶׁעוֹמְדִים בְּבֵית ה'", 'הַלְלוּיָהּ' דְּבַתְרֵיהּ, רֵישׁ פִּרְקָא. קְרָאֵי מוֹסִיפִין אַף אֶת אֵלּוּ: (תהילים ק״י:ז׳) "מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ", 'הַלְלוּיָהּ' דְּבַתְרֵיהּ, רֵישׁ פִּרְקָא. (שם קיא) "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם", 'הַלְלוּיָהּ' דְּבַתְרֵיהּ, רֵישׁ פִּרְקָא. נֵימָא כְּתַנָּאֵי]: עַד הֵיכָן הוּא אוֹמֵר? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עַד (שם קיג) "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה", וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַד (שם קיד) "חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם".