במדבר 26:59 מדרש: מדרש שכל טוב, שמות רבה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

ויקח את בת לוי. זו יוכבד בת לוי, ומנלן דבת ק"ל שנה היתה, דכתיב אשר ילדה אותה ללוי במצרים (במדבר כו נט), הורתה היתה בדרך ולידתה היתה במצרים, וישראל לא היו במצרים זולתי ר"י שנה, צא מהם פ' שנה משנולד משה עד שיצא, דכתיב ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמונים בדברם אל פרעה (שמות ז ז), נמצאת נשארו ליוכבד ק"ל שנה:

וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת וגו', רַב וְלֵוִי, חַד אָמַר בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּבָתֵּי לְוִיָּה. וְחַד אָמַר בָּתֵּי מַלְכוּת. בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִמּשֶׁה וְאַהֲרֹן, בָּתֵּי מַלְכוּת מִמִּרְיָם, לְפִי שֶׁדָּוִד בָּא מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב (דברי הימים א ב, יח): וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן. עֲזוּבָה זוֹ מִרְיָם, וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ עֲזוּבָה, שֶׁהַכֹּל עֲזָבוּהָ. הוֹלִיד, וַהֲלֹא אִשְׁתּוֹ הָיְתָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדָהּ. יְרִיעוֹת, שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ דּוֹמִין לִירִיעוֹת. וְאֵלֶּה בָנֶיהָ, אַל תִּקְרֵי בָנֶיהָ, אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. יֵשֶׁר, זֶה כָּלֵב, שֶׁיִּשֵׁר אֶת עַצְמוֹ. שׁוֹבָב, שֶׁשִּׁבֵּב אֶת עַצְמוֹ. וְאַרְדּוֹן, שֶׁרִדָּה אֶת יִצְרוֹ. (דברי הימים א ב, יט): וַתָּמָת עֲזוּבָה, מְלַמֵּד שֶׁנֶּחְלֵית וְנָהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג מֵתָה. וְגַם כָּלֵב עֲזָבָהּ (דברי הימים א ב, יט): וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, זוֹ מִרְיָם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֶפְרָת, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדֶיהָ. מַהוּ וַיִּקַּח לוֹ, שֶׁאַחַר שֶׁנִּתְרַפֵּאת עָשָׂה בָהּ מַעֲשֵׂה לִקּוּחִין, הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן בְּרֹב שִׂמְחָתוֹ בָהּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁקּוֹרֵא לְמִרְיָם שְׁנֵי שֵׁמוֹת עַל שֵׁם הַמְאֹרָע שֶׁאֵרַע לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ד, ה): וּלְאַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים חֶלְאָה וְנַעֲרָה. אַשְׁחוּר זֶה כָּלֵב, לְפִי שֶׁאַשְׁחוּר בֶּן חֶצְרוֹן הָיָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אַשְׁחוּר, שֶׁהִשְׁחִירוּ פָּנָיו בְּתַעֲנִית. אֲבִי, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ כְּאָב. תְּקוֹעַ, שֶׁתָּקַע לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים, כִּשְׁתֵּי נָשִׁים. חֶלְאָה וְנַעֲרָה, לֹא חֶלְאָה וְנַעֲרָה הֲוָאֵי, אֶלָּא מִרְיָם הָיְתָה, וְלָמָּה נִקְרֵאת חֶלְאָה וְנַעֲרָה, שֶׁחָלְתָה וְנִנְעֲרָה מֵחָלְיָהּ, וְהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַעֲרוּתָהּ. (דברי הימים א ד, ו): וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה, לְאַחַר שֶׁנִּתְרַפְּאָה יָלְדָה לוֹ בָנִים. (דברי הימים א ד, ו): אֶת אֲחֻזָּם וְאֶת חֵפֶר. (דברי הימים א ד, ז): וּבְנֵי חֶלְאָה צֶרֶת וְצֹחַר וְאֶתְנָן. צֶרֶת, שֶׁנַּעֲשֵׂית צָרָה לְחַבְרוֹתֶיהָ. צֹחַר, שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ דּוֹמִין לְצָהֳרַיִם. וְאֶתְנָן, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ מוֹלִיךְ אֶתְנָן לְאִשְׁתּוֹ. וּלְכָךְ כְּתִיב: וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר. וּמִנַּיִן שֶׁדָּוִד בָּא מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב (שמואל א יז, יב): וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וּבְנֵי חֶלְאָה וגו' (דברי הימים א ד, ח): וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב, וְקוֹץ זֶה כָּלֵב, שֶׁקָּצַץ עֲדַת מְרַגְּלִים. הוֹלִיד אֶת עָנוּב, סִגֵּל מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵת שֶׁהֵבִיאוּ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים, שֶׁאִלּוּלֵי כָּלֵב לֹא הֵבִיאוּ. אֶת הַצֹּבֵבָה, שֶׁעָשָׂה צִבְיוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִשְׁפְּחֹת אֲחַרְחֵל בֶּן הָרֻם, אֲחַרְחֵל זוֹ מִרְיָם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כֵּן, עַל שֵׁם (שמות טו, כ): וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ וגו'. מַהוּ מִשְׁפְּחֹת, זָכָה לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּהּ מִשְׁפָּחוֹת. בֶּן הָרֻם, זָכְתָה שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּהּ דָּוִד שֶׁרִמֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְכוּתוֹ, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (שמואל א ב, י): וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וגו'.

וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא, אַף עַל עַמּוֹ גָּזַר, וְלָמָּה עָשָׂה כֵן, שֶׁהָיוּ אִסְטְרוֹלוֹגִין אוֹמְרִים לוֹ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל נִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ אִמּוֹ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹ מִצְרִי הוּא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּנֵּס פַּרְעֹה כָּל הַמִּצְרִים וְאָמַר לָהֶם הַשְׁאִילוּ לִי אֶת בְּנֵיכֶם תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁאַשְׁלִיכֵם לַיְּאוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה וגו', כָּל הַבֵּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כָּל הַבֵּן, בֵּין יְהוּדִי בֵּין מִצְרִי: וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שֶׁאָמְרוּ בֵּן מִצְרִי לֹא יִגְאַל אוֹתָם לְעוֹלָם, אֶלָּא מִן הָעִבְרִיּוֹת. הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, לָמָּה גָּזְרוּ לְהַשְּׁלִיכָן לַיְאוֹר, לְפִי שֶׁהָיוּ רוֹאִין הָאִסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁמּוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מַיִם יִלְקֶה, וְהָיוּ סְבוּרִין שֶׁבַּמַּיִם יִטְבַּע, וְלֹא הָיָה אֶלָּא עַל יְדֵי בְּאֵר מַיִם נִגְזַר עָלָיו גְּזֵרַת מָוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יב): יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הֶעֱמִיקוּ עֵצָה שֶׁלֹא יִפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶן בַּמַּיִם, לְפִי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְהָיוּ בְּטוּחִים שֶׁלֹא יָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, לְכָךְ גָּזְרוּ לְהַטְבִּיעָם בַּמָּיִם. וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן, מַה צֹּרֶךְ לְפַרְעֹה לְקַיֵּם הַנְּקֵבוֹת, אֶלָּא כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים נָמִית הַזְּכָרִים וְנִקַּח הַנְּקֵבוֹת לְנָשִׁים, לְפִי שֶׁהָיוּ הַמִצְרִיִּים שְׁטוּפִים בְּזִמָּה: