מדרש על במדבר 35:5: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ (במדבר ב, ב), תְּנֵינַן תַּמָּן (גמרא עירובין מט-ב): הַשּׁוֹבֵת בַּדֶּרֶךְ עוֹשֶׂה לוֹ עֲגֻלּוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא, וּמְטַלְטֵל בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשַּׁבָּת וְאוֹמֵר שְׁבִיתָתִי בִּמְקוֹמִי וְזוֹכֶה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ וָרוּחַ, וְכַמָּה הֵם אַרְבַּע אַמּוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל חֵפֶץ מִן מַרְגְּלוֹתָיו וְיִתְּנֶנּוּ בִּמְרַאשׁוֹתָיו. וְהַשּׁוֹבֵת בִּמְּדִינָה אֲפִלּוּ הִיא גְדוֹלָה כְּאַנְטוֹכְיָא מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. וְהַשּׁוֹבֵת בִּמְעָרָה אֲפִלּוּ הִיא כִּמְעָרַת צִדְקִיָּהוּ שֶׁהָיְתָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה. וּמִנַּיִן סָמְכוּ תְּחוּמִין, מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, ה): וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וגו', וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָלַךְ לְהַחֲרִיב אֶת יְרִיחוֹ אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ עֲתִידִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת שָׁם אֶת הַשַּׁבָּת אַל תַּרְחִיקוּ מִן הָאָרוֹן יוֹתֵר מִן אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, לָמָּה שֶׁתִּהְיוּ רַשָּׁאִין לָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָאָרוֹן בַּשַּׁבָּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ג, ד): אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיַּשְׁרֶה יִשְׂרָאֵל דְּגָלִים אָמַר לוֹ הַשְׁרֵה אוֹתָם לְכָל רוּחַ רָחוֹק אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ, מַהוּ מִנֶּגֶד אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרִחוּק מִיל, שֶׁהֵם אַלְפַּיִם אַמָּה. וּמִנַּיִן דְּהַאי מִנֶּגֶד בְּרִחוּק מִיל הוּא, יַלְפִינַן מִנֶּגֶד מִנֶּגֶד, כְּתִיב הָכָא: מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ, וּכְתִיב לְהַלָּן (בראשית כא, טז): וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָֹּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ, מַה לְּהַלָּן מִיל אַף כָּאן מִיל. וּמִנַּיִן דְּהַאי מִנֶּגֶד דְּאָמַר בְּהָגָר דְּהוּא מִיל, כְּתִיב הָכָא הַרְחֵק, וּכְתִיב לְהַלָּן רָחוֹק, אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה, מַה לְּהַלָּן מִיל אַף כָּאן מִיל.

מְנָא לֵיהּ דְּעִיבּוּרָא דְּמָתָא כְּמָתָא דָּמִי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר קְרָא: (יהושע ה׳:י״ג) "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ" וְגוֹ'. מַאי 'בִּירִיחוֹ?' אִילֵימָא בִּירִיחוֹ מַמָּשׁ, וְהָא כְּתִיב: (שם) "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת"? אֶלָּא שְׁמַע מִינָהּ, בְּעִיבּוּרָהּ. אֵימָא אֲפִלּוּ בִּתְחוּמָהּ? הָא כְּתִיב בִּתְחוּמָהּ: (במדבר ל״ה:ה׳) "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר".

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְּאוֹתוֹת. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, בְּתוֹךְ כַּמָּה אַמּוֹת אָדָם יָכוֹל לַהֲלוֹךְ בְּשַׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַשּׁוֹבֵת בַּדֶּרֶךְ, עוֹשֶׂה לוֹ עֲגֻלָּה עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס. וּמְטַלְטֵל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּשַׁבָּת, וְאוֹמֵר שְׁבִיתָתִי בִּמְקוֹמִי, וְזָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ וְרוּחַ. וְכַמָּה הֵן, אַרְבַּע אַמּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל הַחֵפֶץ מִמַּרְגְּלוֹתָיו וְיִתְּנָהּ מְרָאשׁוֹתָיו. וְהַשּׁוֹבֵת בִּמְדִינָה, אֲפִלּוּ הִיא כְּאַנְטְיוֹכְיָא שֶׁהִיא מְדִינָה גְּדוֹלָה, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְעִבּוּרָהּ, וְחוּץ מֵעִבּוּרָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וּמַהוּ עִבּוּרָהּ. חֲנֻיּוֹת וּפֻנְדְקָאִיּוֹת שֶׁהֵן חוּץ לַמְּדִינָה עַל הַדֶּרֶךְ. וְהַשּׁוֹבֵת בִּמְעָרָה, אֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה כַּמְּעָרָה שֶׁבָּרַח בָּהּ צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁהָיָה בַּת שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ, וְחוּץ מִמֶּנָּה אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה. וּמִנַּיִן סָמְכוּ חֲכָמִים. מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְגוֹ' (במדבר לה, ה). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָלַךְ לְהַחְרִיב אֶת יְרִיחוֹ, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל, עֲתִידִין אַתֶּם לַעֲמֹד שָׁם וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת שָׁם. אֶלָּא, אִם תַּרְחִיקוּ מִן הָאֲרוֹן, לֹא תַּרְחִיקוּ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. לָמָּה, שֶׁתִּהְיוּ רַשָּׁאִין לָבֹא לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָאֲרוֹן בְּשַׁבָּת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה, אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו, לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָּהּ, כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם (יהושע ג, ד). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ דְּגָלִים, אָמַר לוֹ: הַשְׁוֵה אוֹתָם לְדִגְלֵיהֶם לְכָל רוּחַ. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ.