פירוש על במדבר 35:5

אלפים באמה - אלף אמה מגרש והשאר שדות וכרמים.

ומדותם וגו' אלפים באמה. כלומר אלפים אמה תתנו להם סביב, ומהם אלף הפנימיים למגרש והחיצוניים לשדות ולכרמים.

ומדותם מחוץ לעיר. הנודר מן העיר מותר לכנס לתחומה, מאי טעמא, דכתיב בתחומה ומדותם מחוץ לעיר, מלמד שתחום העיר לאו בעיר דמי ^התחום העיר הם בתים שבאלפים אמה לכל רוח סביב. ויש להעיר בחולין ק"י א' בסורא לא אכלי כחל ובפומבדיתא אכלי, רבא בר תמרי מפומבדיתא איקלע לסורא ואכל כחל, אמרו ליה ולית לך נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם, אמר להו חוץ לתחום אכלתינהו, ע"כ. ומבואר מזה, דרק חוץ לתחום לא מיחשב כעיר, אבל תוך התחום דהיינו בתוך אלפים אמה נחשב כהעיר עצמה, וקשה מסוגיא שלפנינו דמבואר דהנודר מן העיר מותר לכנס לתחומה, הרי דגם תוך התחום אינו נחשב עוד כהעיר, וצ"ל דשאני נדרים דאזלינן בתר לשון בני אדם, ומה שמביא ראיה מפסוק הוא יען כי לולא היה סמך מלשון הכתוב דזה נקרא גוף העיר לא היה מהני גם מה שכיון ללשון בני אדם, כמו שמצינו כן בכ"מ. –
גם נראה לומר בכלל בענין שייכות שטח התחום אלפים אמה לגוף העיר, דהיכי דאיירינן בענין התלוי בשטחות העיר אז אין התחום בכלל, והיכי דאיירינן בשם העיר אז גם התחום נקרא על שם העיר, כגון אם נאמר למשל איש פלוני לא נמצא כעת בעיר אז אין ראיה שאינו נמצא חוץ לעיר אלא יכול להיות שנמצא שם ואין זה סתירת הלשון שאמרנו שאינו נמצא בעיר, משא"כ אם נאמר למשל איש פלוני הוא מטבריה אז אע"פ שדירתו היא מחוץ לעיר בכל זאת נקרא ע"ש טבריה, וכ"מ בשו"ת גאוני בתראי סי' כ"ז בשם הב"ח דאדם קורא עצמו על שם העיר אע"פ שהוא גר בסביבות העיר, וכן נ"מ בזה לכמה ענינים, כמו לענין גיטין שאם כותבין גט בתוך תחום העיר אפשר לכתוב בגט שם העיר, ועוד ענינים, ולפי"ז יתיישבו הרבה ענינים וסוגיות כפי שימצא המעיין.
אך לפי"ז יוצא דין חדש דבנודר למשל שלא יהנה מטבריה אסור גם בתחומה, יען כי כפי שכתבנו נקראת הסביבה עד לאחר התחום על שם העיר, והפוסקים לא העירו מזה, וצריך תלמוד. .
(נדרים נ"ו ב׳)