מדרש על במדבר 4:15: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

מָה רָאָה הַמָּקוֹם לְצַוֹּתָן כָּךְ, אָרוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שֻׁלְּחָן וְאַחֲרָיו מְנוֹרָה וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הַזָּהָב וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הָעוֹלָה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ פֵּרוּקָן בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת כַּעֲמִידָתָן בִּשְׁעַת חֲנָיוֹת. מַסָּעוֹת, מַה בִּשְׁעַת הֲקָמַת מִשְׁכָּן אָרוֹן תְּחִלָּה, דִּכְתִיב (שמות מ, כא): וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן וגו', וְאַחַר כָּךְ (שמות מ, כב): וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ (שמות מ, כד): וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹוֹרָה וגו', וְאַחַר כָּךְ (שמות מ, כו): וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב וגו', וְאַחַר כָּךְ (שמות מ, כט): וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וגו'. אַף בִּשְׁעַת פְּרִיקָתָן אָרוֹן תְּחִלָּה וְאַחֲרָיו שֻׁלְחָן וְאַחֲרָיו מְנוֹרָה וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הַזָּהָב וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הָעוֹלָה. (במדבר ד, טו): וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ, זֶה הָאָרוֹן, (במדבר ד, טו): וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, אֵלּוּ שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה וּשְׁנֵי מִזְבְּחוֹת וְכָל כְּלֵיהֶן, (במדבר ד, טו): בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה, לֹא הָיוּ כֵן אֶלָּא בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת.

וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וגו' (במדבר ד, טו), אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דָּמָן שֶׁל בְּנֵי קְהָת אָסוּר וְדָמָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן מֻתָּר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאו, אֶלָּא אַהֲרֹן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כג, יג): וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאָרוֹן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאֵן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מַזִּיק לְקֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אֲבָל בְּנֵי קְהָת אֵינָם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאָרוֹן וְכָל כֵּלִים הַנְּתוּנִים בִּפְנִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְהֵם מַזִּיקִים לָהֶם, לְכָךְ יִתְּנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן דַּעְתָּן שֶׁלֹא יָמוּתוּ בְּנֵי קְהָת. (במדבר ד, טו): אֵלֶּה מַשָֹּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֵלֶּה בְמַשָֹּׂא וְאֵין שְׁאָר כֵּלִים בְּמַשָֹּׂא אֶלָּא בַּעֲגָלוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ וגו'.

וַיִּפְקֹד משֶׁה וְאַהֲרֹן (במדבר ד, לד), מִיָּד עָשׂוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וּפָקְדוּ אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי תְּחִלָּה כְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁנֵיהֶם שֶׁיִּפְקְדוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, א ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר, נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת. מִפְּנֵי מָה נֶאֱמַר דִּבּוּר בִּקְהָת וּבְגֵרְשׁוֹן מַה שֶׁלֹא נֶאֱמַר בִּמְרָרִי, כְּדֵי לַחְלֹק כָּבוֹד לְגֵרְשׁוֹן עַל שֶׁהָיָה בְּכוֹר וּלְהַקִּישׁוֹ לִקְהָת. לָמָּה לֹא נֶאֱמַר וְאֶל אַהֲרֹן, בְּדִבּוּר פָּרָשַׁת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁאַהֲרֹן מְמֻעָט הוּא מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמשֶׁה, שֶׁלֹא דִּבְּרָה שְׁכִינָה עִם אַהֲרֹן, וְלָמָּה יֵשׁ מְקוֹמוֹת הַרְבֵּה שֶׁכָּתַב בָּהֶן אַהֲרֹן, לֹא שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר עִם אַהֲרֹן אֶלָּא כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהָיָה אַהֲרֹן צָרִיךְ לָהּ כְּתִיב בָּהּ אַהֲרֹן לֵאמֹר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, לְכָךְ נִכְתַּב אַהֲרֹן בְּדִבּוּר בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁכָּל מַשָֹּׂא בְּנֵי קְהָת וְכָל עֲבוֹדָתָם הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם אַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁהֵם לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לִגַּע בָּאָרוֹן וּבְכָל הַכֵּלִים עַד שֶׁאַהֲרֹן וּבָנָיו הָיוּ מְכַסִּים אוֹתָם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ד, טו): וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וגו', לְכָךְ כְּתִיב בְּדִבּוּר פָּרָשַׁת בְּנֵי קְהָת אַהֲרֹן, שֶׁהוּא הָיָה מְצֻוֶּה עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מַשָֹּׂאָם, אֲבָל בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן אֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁיַּעֲשֶׂה שָׁם אַהֲרֹן כְּלוּם, אֶלָּא עַל פִּיו הָיוּ עוֹשִׂין בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כָּל מַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂין, וּמַעֲשֵׂיהֶם בְּיַד אִיתָמָר, שֶׁהוּא הָיָה נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עֲבוֹדָתוֹ וּמַשָֹּׂאוֹ, לְכָךְ לֹא נִכְתַּב אַהֲרֹן בְּדִבּוּר פָּרָשַׁת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן.