מדרש על בראשית 7:13

ל״ו) בארבעה מקומות הוא אומר בעצם היום הזה: בנח, ובאברהם, ובמצרים, ובמשה. בנח - שנאמר בעצם היום הזה בא נח (בראשית ז׳:י״ג), אמר הקב״ה אם נכנס נח בתיבה בלילה עכשיו בני דורו אומרים כך וכך, אילו היינו יודעים בו לא היינו מניחין אותו ליכנס, ולא עוד אלא היינו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין עליו את התיבה, אמר הקב״ה הרי אני מכניסו בחצי היום ומי שיש בידו כח למחות יבא וימחה, לכך נאמר בעצם היום הזה בא נח. באברהם - נאמר בעצם היום הזה נימול אברהם (שם י״ז), אמר הקב״ה אם מל אברהם עצמו בלילה עכשיו כל דורו אומרים אילו ראינוהו לא הנחנוהו, לכך אמר הקב״ה בעצם היום הזה נימול אברהם. במצרים - נאמר בעצם היום הזה וגו׳ (שמות י״ב:י״ז) אמר הקב״ה אם מוציא אני את ישראל ממצרים בלילה עכשיו המצריים יאמרו כך וכך, אילו היינו יודעין בהן לא היינו מניחים אותם לצאת, לכך אמר הקב״ה הרי אני מוציאן בחצי היום ומי שיש בידו כח למחות יבא וימחה, שנאמר בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים. במשה - נאמר בעצם היום הזה (דברים ל״ב:מ״ח), אמר הקב״ה אם נכנס למערה בלילה עכשיו ישראל אומרים כך וכך לא היינו יודעין בו ואילו היינו יודעין בו לא היינו מניחין אותו ליכנס.

בעצם היום הזה בא נח. בעצומו של יום, וחצי היום היה שלא נכנס לתיבה אלא בפני כולם, שהיו כולם מזומנים להרוג אותו בשעה שיכנס לתיבה, ונכנס בפניהם ולא היה רשות להם לעשות לו כלום:

בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ (בראשית ז, יג), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה בַּלַּיְלָה, עַכְשָׁו יִהְיוּ כָּל דּוֹרוֹ אוֹמְרִים כָּךְ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים בּוֹ וְאִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים בּוֹ לֹא הָיִינוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס, אֶלָּא בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, דִּרְגִישׁ לֵיהּ יְמַלֵּל. (בראשית ז, יד): הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה, הֵמָּה עִקָּר וְהַכֹּל טְפֵלָה לָהֶם. (בראשית ז, יד): כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי אַסֵּי לְחַבְרַיָּה, פְּרַט לְמוֹרָטַיָא וּלְקִטָּעֲיָא שֶׁהֵן פְּסוּלִין לְקָרְבְּנוֹת בְּנֵי נֹחַ. (בראשית ז, טז): וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה, אָמַר רַבִּי אַסֵּי פְּרַט לִסְרוּחִין וְלִמְחֻסְּרֵי אֵבָרִים שֶׁפְּסוּלִים לְקָרְבַּן בְּנֵי נֹחַ. וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה, אָמַר לוֹ נֹחַ וְכִי קַנִּיגִי אֲנָא, אֲמַר לֵיהּ מָה אִכְפַּת לָךְ, מוּבָאִים אֵין כְּתִיב אֶלָּא הַבָּאִים, מֵאֵילֵיהֶן הָיוּ בָּאִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר (ישעיה לד, טז): דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר ה' וּקְרָאוּ, וּמָה אִם לְהִסָּגֵר בַּתֵּבָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיוּ בָּאִים מֵאֵילֵיהֶן, לְהִפָּטֵם מִבְּשַׂר גִּבּוֹרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לט, יז יח): בֶּן אָדָם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים אֱמֹר לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הֵאָסְפוּ מִסָּבִיב עַל זִבְחִי אֲשֶׁר אֲנִי זֹבֵחַ לָכֶם זֶבַח גָּדוֹל עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר וּשְׁתִיתֶם דָּם, בְּשַׂר גִּבּוֹרִים תֹּאכֵלוּ וְדַם נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ אֵילִים כָּרִים וְעַתּוּדִים פָּרִים מְרִיאֵי בָשָׁן כֻּלָּם. (בראשית ז, טז): וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ, אָמַר רַבִּי לֵוִי לְשַׂר שֶׁקָּבַע דְּרוֹלוֹמוֹסְיָא שֶׁלּוֹ בַּמְדִינָה, וְנָטַל אוֹהֲבוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, נָתַן סְפָרָגוֹס שֶׁלּוֹ עָלָיו, כָּךְ וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ, בִּקְּשׁוּ לַהֲפֹךְ הַתֵּבָה, וְהִקִּיפָהּ אֲרָיוֹת שֶׁלֹא יִגְעוּ בוֹ.