מדרש על שמות 14:30

מדרש ויושע: מדרש על שירת הים ויציאת מצרים, ונקרא ע״ש הפסוק ויושע ה' ביום ההוא (שמות י״ד ל'), וכנראה התחיל המדרש בעיקרו מהפסוק הזה עם סיפור האגדה של עוזא שר של מצרים בדינו עם מיכאל שר ישראל לפני כסא הכבוד אודות אורך שנות השעבוד, ואח״כ נוסף עליו בתחלתו הסיפור של עקידת יצחק אשר באמת אין פה מקומו. מדרש ויושע מובא בס' בחיי פ׳ בשלח, וז״ל: וע״ד המדרש והנה מצרים נוסע אחריהם, שר של מצרים ראו שהיה נוסע מן השמים לעזור את מצרים והוא היה עוזא, וכן ראיתי במדרש ויושע עוזא שר של מצרים עכ"ל. ומובא ג"כ בספר מנחת שי לר׳ רפאל מנורצי פ׳ בשלח.

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ וגו' (במדבר ב, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כ, ו): נְרַנְנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי אָנוּ מְרַנְנִים בִּישׁוּעָתֶךָ, מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּשִׁמְךָ נְרַנְנָה בִּישׁוּעָתֶךָ, (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, וַיִּוָּשַׁע כְּתִיב, כִּבְיָכוֹל יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים וּכְאִלּוּ הוּא נִגְאָל, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, שֶׁקָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ בִּשְׁמֵנוּ וְעָשָׂה אוֹתָנוּ דְּגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ.

ו תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בַּמִּדְבָּר, וְאֵלּוּ הֵן: שְׁנַיִם בַּיָּם, וּשְׁנַיִם בַּמַּיִם, שְׁנַיִם בַּמָּן וּשְׁנַיִם בַּשְּׂלָו. אֶחָד בָּעֵגֶל וְאֶחָד בְּמִדְבַּר פָּארָן. שְׁנַיִם בַּיָּם; אֶחָד בִּירִידָה וְאֶחָד בַּעֲלִיָּה. בִּירִידָה, דִּכְתִיב (שמות י״ד:י״א) "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים" וְגוֹ'. בַּעֲלִיָּה, כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ דוֹר, מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיוּ. כִּדְדָרַשׁ רַבָּה בַּר מָרִי: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים ק״ו:ז׳-ח׳) "וַיַמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, [וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ"]. מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַמְרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד זֶה, כָּךְ מִצְרִיִּים עוֹלִים מִצַּד אַחֵר, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם: פְּלֹט אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה! אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, [כְּלוּם] יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה, וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, [כְּלוּם] יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת רַבּוֹ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נַחַל קִישׁוֹן יְהֵא עָרֵב. מִיָּד נִפְלְטוּ לַיַּבָּשָׁה, דִּכְתִיב: (שמות י״ד:ל׳) "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם". שְׁנַיִם בַּמַּיִם, בְּמָרָה, וּבִרְפִידִים. בְּמָרָה, דִּכְתִיב: (שם טו) "וַיָבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה". וּכְתִיב: (שם) *))"וַיִּלֹנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה". בִּרְפִידִים, דִּכְתִיב: (שם יז) "וַיַּחֲנוּ בִרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם", וּכְתִיב: (שם) "וַיָרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה". שְׁנַיִם בַּמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות טז) "[אַל תֵּצְאוּ]" וְיָצְאוּ. "אַל תּוֹתִירוּ" וַיּוֹתִירוּ. שְׁנַיִם בַּשְּׂלָיו, בִּשְׂלָיו רִאשׁוֹן וּבִשְׂלָיו שֵׁנִי. בִּשְׂלָיו רִאשׁוֹן: (שם) "בְּשִׁבְתֵנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר". בִּשְׂלָיו שֵׁנִי, דִּכְתִיב: (במדבר י״א:ד׳) "וְהָאֲסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַאֲוָה". עֵגֶל כִּדְאִיתֵיהּ. וּבְמִדְבַּר פָּארָן כִּדְאִיתֵיהּ.