מדרש על שמות 3:1

ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים וגו' (שמות י כא) זש"ה שלח חשך ויחשיך [ולא מרו את דברו] (תהלים קה כח), חשך ששלח הקב"ה על המצרים היה קשה הרבה, ר' אחא אמר שלא קיבלו (מידותיו) [מרותו] של הקב"ה עליהם, רבותינו אמרו, מהו לא מרו את דברו, על שהמירו את דברו של הקב"ה, אמר הקב"ה למלאכי השרת, ראויין היו המצרים ללקות בחשך, מיד הסכימו ואמרו הן לא המיר אחד מהן אחר הקב"ה לא מרו את דברו, שלח חשך ויחשיך, למה הדבר דומה, למלך שסרח עבדו עליו ואמר לאחד לך והכה אותו חמשים, הלך והכה אותו מאה, והוסיף לו, כך שלח הקב"ה חשך על מצרים, וניתוסף החושך, שלח חשך ויחשיך.

ומשה היה רעה. ולמה נסמכה פרשת ויהי בימים הרבים ההם (שמות ב כג), לפרשה זו, לפי שהקב"ה יודע שמשה צדיק ונותן נפשו על בניו, ואם ברח למדין משה גואלם, לכך כתיב ומשה היה רעה וגו':

וינהג את הצאן. [אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה]. ארבעים יום וארבעים לילה הלכה צאנו של יתרו ולא טעמו כלום, כשם שהלך אליהו, שנאמר וילך בכח האכילה [ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חורב] (מ"א יט ח):