מדרש תנחומא
רַבִּי בְּרַכְיָה פָּתַח, אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ וְגוֹ' (שה״ש ח, ח). בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּאַבְרָהָם כְּשֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרוֹד לְתוֹךְ הַכִּבְשָׁן. קְטַנָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִסִּים. וְלָמָּה נִקְרֵאת אָחוֹת? שֶׁאִחָה אֶת הָעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּאָדָם הַזֶּה שֶׁקּוֹרֵעַ וּמְאַחֶה, לְפִיכָךְ נִקְרָא אָחוֹת.
תנחומא בובר
ראובן בכורי אתה (בראשית מט ג). חד אמר לפגם וחד אמר לשבח, לפגם, אמר לו ראובן בכורי אתה, אתה בכור ואני בכור, אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום שמונים וארבע שנה לא ראה יעקב קרי, אני בכור ואתה בכור.
תנחומא בובר
[ד"א פחז כמים]. שנו רבותינו שלשה משקין אסורין משום גילוי, המים והיין והחלב, נמצא היין מגולה הרי הוא מיצר בו שהוא שופכו, אכל המים אם נמצאו מגולין אינו מיצר מהן אם שופכן, כך עשית כל הכתרים שהיו לי השלכת אותם כמים, פחז כמים, נכנסו שמעון ולוי וקנתרן, אמר שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם, מהו מכרותיהם כלי חמס.