תנחומא בובר
[ואתה תצוה וגו']. זש"ה ראשך עליך ככרמל (שה"ש ז ו), הדלים והרשים שבכם הן חביבין לפני כדניאל, [מלך אסור ברהטים] (שם), אמר להן הקב"ה כביכול אסור אני ביניכם, בזכות מה, בזכות הריצות שרץ אברהם לפני, שנאמרוימהר אברהם האהלה, ואל הבקר רץ אברהם (בראשית יח ו ז), הוי מלך אסור ברהטים, ר' לוי אמר בזכות יעקב שכתיב בו ברהטים בשקתות המים (שם ל לח).
שיר השירים רבה
רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, הָרָשִׁים שֶׁבָּכֶם חֲבִיבִים עָלַי כְּאֵלִיָּהוּ שֶׁעָלָה לְהַר הַכַּרְמֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, מב): וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּו, וְלָמָּה שָׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו, אֶלָּא אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לָנוּ זְכוּת הַבֵּט לַבְּרִית. וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדַּלִּים וְהָרָשִׁים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עָלַי כְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, ח): וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּדָנִיֵּאל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דניאל ה, כט): וְהַלְבִּשׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא. מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁאָסַר עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה שֶׁהוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל. בָּרְהָטִים שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, בִּזְכוּת מִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי לֵוִי, חַד אָמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. וְחַד אָמַר בִּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ל, לח): וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מֶלֶךְ, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. בָּרְהָטִים, שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל מָה, בָּרְהָטִים שֶׁל מֵי מְרִיבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כ, יג): הֵמָּה מֵי מְרִיבָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מֶלֶךְ, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִנִּיתִיךָ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְדַרְכּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת גּוֹזֵר וַאֲחֵרִים מְקַיְּמִין, כָּךְ תְּהֵא גוֹזֵר עַל יִשְׂרָאֵל וְהֵן מְקַיְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כד, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
מדרש תנחומא
כִּדְדָרַשׁ רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם (בראשית ל, לח). מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֶלֶךְ עֲשִׂתִיךָ. מַה מֶּלֶךְ עַמּוֹ עוֹשִׂין גְּזֵרָתוֹ, אַף אַתָּה גּוֹזֵר עֲלֵיהֶן וְהֵם עוֹשִׂים.