בראשית רבה
וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן (בראשית ל, לז), חֹטֶר חִוָּר דְּלוּז וְדִדְלִיף, כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב נוֹתֵן אֶת הַמַּקְלוֹת בְּשִׁקֲתוֹת הַמַּיִם וְהָיְתָה בְּהֵמָה בָּאָה לִשְׁתּוֹת וְרוֹאָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְנִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ וְהַזָּכָר רוֹבְעָהּ וְהָיְתָה יוֹלֶדֶת כַּיּוֹצֵא בּוֹ. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה נַעֲשׂוּ הַמַּיִם זֶרַע בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם וְלֹא הָיוּ חֲסֵרוֹת אֶלָּא צוּרַת הַוָּלָד בִּלְבָד. מַעֲשֶׂה בְּכוּשִׁי אֶחָד שֶׁנָּשָׂא לְכוּשִׁית אַחַת וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן לָבָן, תָּפַס הָאָב לַבֵּן וּבָא לוֹ אֵצֶל רַבִּי, אָמַר לוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ בְּנִי. אָמַר לוֹ הָיָה לְךָ מַרְאוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ, אָמַר לוֹ הֵן. אָמַר לוֹ שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה, אָמַר לוֹ לְבָנָה. אָמַר לוֹ מִיכָּן שֶׁהָיָה לְךָ בֵּן לָבָן. אָמַר רַב הוּנָא דְּבֵית חוֹרוֹן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיוּ טְעוּנִים מִתּוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל לָבָן בָּאִים וְנוֹתְנִים בְּתוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לא, יב): שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עוֹלִים עַל הַצֹּאן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא הָעֹלִים מֵאֵלֵיהֶם הָיוּ עוֹלִים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר שֶׁטֶף שֶׁל גְּשָׁמִים. רַבָּנָן אַמְרֵי עַנְנֵי כָבוֹד. (בראשית ל, מב): וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּכִּירַיָּא דְלָבָן, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לַקִּישַׁיָא דְלָבָן.