מדרש על בראשית 32:19: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב, זֶה חָכְמָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, מִכְּלֵי קְרָב שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע, אָמַר רַבִּי לֵוִי זִיְּנָם כְּלֵי זַיִן מִבִּפְנִים, וְהִלְבִּישָׁן לְבָנִים מִבַּחוּץ, וְהִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלשָׁה דְבָרִים, לִתְפִלָּה, וּלְדוֹרוֹן, וּלְמִלְחָמָה. לִתְפִלָּה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יב): הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי. לְדוֹרוֹן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יט): וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה. לְמִלְחָמָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, ב): וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וגו' וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, אָמַר מוּטָב שֶׁיִּפְגַע בִּי וְלֹא בְּבָנַי. וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה, וְלָמָּה שֵׂעִירָה, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה. וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁאִבֵּד כָּל הַטּוֹבוֹת וּמַתָּנוֹת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא.

וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו (בראשית לב, יח יט), רַבִּי וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ רָאוּ גּוֹי אֶחָד בָּא לִקְרָאתָם, אָמְרִין תְּלַת מִלִּין הוּא שָׁאֵיל לָן, מָה אַתּוּן, וּמָה אוּמָנֻתְכוֹן, וּלְאָן אַתּוּן אָזְלִין. מָה אַתּוּן, יְהוּדָאִין. מָה אוּמָנֻתְכוֹן, פְּרַגְמוּטָטִין. וּלְאָן אַתּוּן אָזְלִין, לְמִזְבַּן חִטִּים מִן אוֹצָרֵי דְּיַבְנֵי. עָמַד לוֹ רַבִּי כְּנֶגֶד הַגּוֹי לִרְאוֹת מַה יִּשְׁאַל, וְהִמְתִּין לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, אָמַר, אִם אָמַר מִלָּה אֲנָא אָמַר אוֹחֳרֵי. אֲמַר לֵיהּ וּמִנַּיִן אִית לָךְ הָא, אֲמַר לֵיהּ מִיַּעֲקֹב אֲבוּנָא. (בראשית לב, יט): וְהִנֵּה גַּם הוּא אַחֲרֵינוּ, וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן וגו' גַּם אֶת הַשֵּׁנִי, רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ בִּגְדֻלָּתוֹ, (בראשית לב, כא): וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ט, כד): אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע פְּנֵי שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה וגו'. (בראשית לב, יז): וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, לָמָּה לֹא הִכְנִיסָן לוֹ בְּעִרְבּוּבְיָא, כְּדֵי לְתַמְּהוֹ עַל דּוֹרוֹן שֶׁלּוֹ. וְלָמָּה לֹא הִכְנִיסָן כֻּלָּן כְּאַחַת, כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ עֵינָיו שֶׁל רָשָׁע, אָתֵי לְמִחְסַל וְהוּא אָמַר קַבֵּיל, אָתֵי לְמִחְסַל וְהוּא אָמַר קַבֵּיל. (בראשית לב, כב): וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו וגו', אַף הוּא בְּעָקָא.