מדרש על ישעיהו 38:17

א״ר יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים. וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו. משה תלה בזכות אחרים שנאמר (שמות לב יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו לו בזכות עצמו שנאמר (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וגו. חזקיה תלה בזכות עצמו דכתיב (ישעיה לח ג) זכר נא את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנאמר (מ״ב יט לד) וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי. והיינו דריב״ל דאמר ריב״ל מאי דכתיב (ישעיה לח יז) הנה לשלום מר לי מר. אפילו בשעה ששיגר לו הקב״ה שלום מר הוא לו:

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא, כא): יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע, בַּר קַפָּרָא אָמַר אָחָז וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הָרְשָׁעִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, ז): כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין קֹרֵא בָהֶם אֵלָי, הֲרֵי הוּא נִמְנֶה בְּאִיפָטְיָא שֶׁל מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, א): בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה. רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים, כֵּיצַד כֵּיוָן שֶׁהַנָּבִיא בָּא לְקַנְתְּרוֹ הָיָה יוֹצֵא לוֹ לִמְקוֹם טֻמְאָה לוֹמַר שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בִּמְקוֹם טֻמְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ז, ג): וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס, אַל תְּהִי קוֹרֵא כוֹבֵס אֶלָּא כוֹבֵשׁ, כֵּיצַד, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַנָּבִיא בָּא לְקַנְתְּרוֹ כּוֹבֵשׁ פָּנָיו. רַבִּי אוֹמֵר עַל שֶׁנִּתְיַסֵּר עַל בְּנוֹ הַבְּכוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב כח, ז): וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִבּוֹר אֶפְרַיִם אֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַזְרִיקָם נְגִיד הַבָּיִת וְאֶת אֶלְקָנָה מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיָה אָבִיו צַדִּיק, הוּא שֶׁחִזְקִיָּה אוֹמֵר (ישעיה לח, יז): הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר, מַר לִי מִלְּפָנַי מֵאָחָז, מַר לִי מֵאַחֲרַי מִמְּנַשֶּׁה. אֶלָּא מְנַשֶּׁה הָיָה אָבִיו צַדִּיק וּבְנוֹ רָשָׁע, אֲבָל אָחָז הָיָה אָבִיו צַדִּיק וּבְנוֹ צַדִּיק. אָמַר רַבִּי סִימוֹן וְזֶרַע צַדִּיק נִמְלָט אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (משלי יא, כא): וְזֶרַע צַדִּיקִים, שֶׁמּוּשְׁחָל מִבֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים (משלי יא, כא): נִמְלָט. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה וּמְבַקֵּשׁ לִטֹּל שְׂכָרוֹ עָלֶיהָ מִיָּד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע, רָשָׁע הוּא וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְבָנָיו כְּלוּם. אָמַר רַבִּי סִימוֹן כְּאֵינָשׁ דַּאֲמַר הָא סַקָּא הָא סִלְּעָא הָא סָאתָא, קוּם טוֹל. כָּךְ אִלּוּ בִּקְּשׁוּ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים לִטֹּל שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵהֵיכָן הָיְתָה זְכוּת עוֹמֶדֶת לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב.