מדרש על במדבר 6:15: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

[ו] "סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן": מה תלמוד לומר "בשמן..בשמן" שני פעמים (ויקרא ז, יב) (במדבר ו, טו)? – להכשיר בשמן השני ולהכשיר בשמן השלישי. ר' אליעזר בן יעקב אומר מושח את הרקיקים כמין כ"י, שאין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט. ר' יהודה אומר "מַצֹּת...מַצּוֹת" – למצות שוו, לא שוו לבלולה.

וְסַל מַצּוֹת (במדבר ו, טו), מִצְוָה שֶׁיָּבִיא בְּסָל, אֵין לִי אֶלָּא סָל, מִנַּיִן אַתְּ מַרְבֶּה שְׁאָר הַכֵּלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר סַל, וְסַל, וְסַל מַצּוֹת, כְּלָל, (במדבר ו, טו): חַת וגו' וּרְקִיקֵי מַצּוֹת וגו', פְּרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, מְלַמֵּד שֶׁאֵין טָעוּן אַרְבָּעָה מִינִין כַּתּוֹדָה. מַצּוֹת סֹלֶת חַת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, לָמָּה צָרִיךְ לוֹמַר מַצּוֹת בָּרְקִיקִים, יָכוֹל לִתֵּן לַחַלּוֹת מְשִׁיחָה וְלָרְקִיקִים בְּלִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: מַצּוֹת, לַמַּצָּה שָׁוּוּ וְלֹא שָׁוּוּ לַבְּלִילָה וְלַמְּשִׁיחָה. וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, יָכוֹל כְּדֶרֶךְ הַמּוֹשְׁחִין, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּשָּׁמֶן, כְּדֵי קִיּוּם שָׁמֶן. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אַחַת עַל זוֹ וְאַחַת עַל זוֹ. (במדבר ו, טו): וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לָעוֹלָה וְלַשְּׁלָמִים, אוֹ אַף לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא אָמוּר בַּמְּצֹרָע שֶׁמֵּבִיא מִנְחָה עַל חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ וְעוֹלָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, י): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִם וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ וגו', הָיָה מֵבִיא שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים עִשָֹּׂרוֹן לְכָל מִין וּמִין, יָכוֹל אַף בַּנָּזִיר כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יז): וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים וגו' וְעָשָה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ. וַהֲלוֹא אַיִל הָיָה בִּכְלַל וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, וְיָצָא מִן הַכְּלָל וְלִמֵּד עַל הַכְּלָל, מָה הָאַיִל שֶׁהוּא שְׁלָמִים מְיֻחָד שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה טָעוּן נְסָכִים, אַף כָּל הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה שֶׁיִּטְעֲנוּ נְסָכִים.

[יא] "שלמיו" – לרבות שלמי נזיר. יכול לכל האמור בענין? תלמוד לומר בו 'מצות' – מצות הוא בא ואינו בא חמץ. הא מה אני מקיים "שלמיו"? לרבות שלמי נזיר לעשרה קבים ירושלמיות ולרביעית שמן.