מדרש על במדבר 27:5: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

יא "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא" (דברים א), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּנֶגֶד מַקֵּל וּרְצוּעָה תְּהֵא זָרִיז. (שם) "שָׁמֹע בֵּין אֲחֵיכֶם, וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק", אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אַזְהָרָה (לדיין) [לְבֵית־דִּין], שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַּעַל־דִּין קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל־דִּין חֲבֵרוֹ, וְאַזְהָרָה לְבַעַל־דִּין, שֶׁלֹּא יַטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל־דִּין חֲבֵרוֹ, קְרִי בֵּיהּ נַמִּי, "שָׁמֹע בֵּין אֲחֵיכֶם". רַב כַּהֲנָא אָמַר, מֵהָכָא: (שמות כג) "מִלֹּא תִשָּׂא", "לֹא תַשִּׂיא". (דברים א) "וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק", אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: צַדֵּק אֶת הַדִּין, (בלבך) וְאַחַר כָּךְ חַתְּכֵהוּ. (שם) "בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ", אָמַר רַב יְהוּדָה: אֲפִלּוּ בֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה, 'וּבֵין גֵּרוֹ', אָמַר רַב יְהוּדָה: אֲפִלּוּ בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִם. (דברים א) "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט", רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא תַּכִּירֵהוּ, רַבִּי (אליעזר) [אֶלְעָזָר] אוֹמֵר: לֹא תְּנַכְּרֵהוּ. אוּשְׁפִּיזְכְנֵיהּ דְּרַב אָתָא לְקַמֵּיהּ לְדִינָא, אָמַר לֵיהּ: לָאו אוּשְׁפִּיזְכְנִי אַתְּ? אָמַר לֵיהּ: אִין. אָמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אָמַר לֵיהּ: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אָמַר לֵיהּ לְרַב כַּהֲנָא: פּוּק דַּיְנֵיהּ, חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה [קָא] גָּאִיס [בֵּיהּ]. אָמַר לֵיהּ: אִי צַיְתַּת, צַיְתַּת, וְאִי לָא מַפִּיקְנָא לָךְ רַב מֵאוּנָךְ. (דברים א) "כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן", אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה. לְמַאי הִלְכְתָא? אִילֵימָא לְעִיּוּנֵי בֵּיהּ וּמִיפְסְקֵיהּ, פְּשִׁיטָא! אֶלָּא לְאַקְדוּמֵיהּ. (שם) "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ", (אָמַר רַבִּי חַנִּין: אַל תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ מִפְּנֵי אִישׁ.) (שם) "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא", אָמַר רַב חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַּיָּן לָרְשָׁעִים שֶׁנּוֹטְלִים מִזֶּה מָמוֹן וְנוֹתְנִים לָזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין, אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִין אוֹתִי לְהַחֲזִיר מָמוֹן לִבְעָלָיו. (שם) "וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם", אָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְאִי תֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָה: עַל דָּבָר זֶה נֶעֱנַשׁ מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כז) "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'". מַתְקִיף לָהּ רַבִּי נָתָן בַּר יִצְחָק: מִי כְּתִיב: "וְאַשְׁמִיעֲכֶם"? (דברים א) "וּשְׁמַעְתִּיו" כְּתִיב! אִי גָּמִירְנָא גָּמִירְנָא, וְאִי לָא, אֲזִילְנָא וְגָמִירְנָא, אֶלָּא כִּדְתַנְיָא: רְאוּיָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְנִכְתְּבָה עַל יָדָן. וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ וְנִכְתְּבָה עַל יָדוֹ, לְלַמְּדְךָ, שֶׁמְּגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב, וּזְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי. כְּתִיב: (שם) "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא", וּכְתִיב: (שם) "וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי שַׁמְלָאִי: אַזְהָרָה לַצִּבּוּר שֶׁתְּהֵא אֵימַת דַּיָּן עֲלֵיהֶם, וְאַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁיִּסְבֹּל אֶת הַצִּבּוּר. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי חַנִּין וְאִי תֵּימָא רַבִּי שַׁבְּתַאי: (במדבר יא) "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק".

ויקרב משה את משפטן. לפי ששם משה ואלעזר והנשיאים וכל העדה ששמעו דבר זה ולא ביקש משה ליטול עטרה לעצמו וחלק כבוד לכולם:

ויש אומרים על שאמר משה והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו (דברים א' י"ז), אמר לו הקב"ה אתה סבור לידע הדינין, אני אקשה עליו דין שהנשים יודעות אותו, לכך נענש משה, לפיכך אמר ויקרב משה את משפטי לפני ה':