מדרש על במדבר 5:26: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו' (במדבר ה, כו), מִן הַמִּנְחָה הַמְחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹא תְהֵא מֻנַּחַת בְּתוֹךְ שְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ. (במדבר ה, כו): וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, מִן הַקְּטֹרֶת שֶׁאָנוּ עֲתִידִין לְרַבּוֹת. כֵּיצַד מַקְטִירוֹ, מוֹלְחוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל גַּבֵּי אִשִׁים, דִּכְתִיב (ויקרא ב, יג): וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתֶךָ וגו'. (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, אֶלָּא לְהָבִיא אֶת שֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר. (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם, לָמָּה נֶאֱמַר, לוֹמַר לָךְ שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מַכִּין אוֹתָהּ בְּרָחְבּוֹ שֶׁל סַיִּף וּמְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ, (במדבר ה, כז): וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמְּעִילַת הַבַּעַל גּוֹרֵם, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ טֻמְאָה בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת, יָכוֹל אִם נִטְמֵאת בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁהַמַּיִם יִבְדְּקוּ אוֹתָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ, שֶׁמְּעִילַת בַּעֲלָהּ גּוֹרֶמֶת לָהּ שֶׁתִּבָּדֵק. (במדבר ה, כז): וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם וגו', מְלַמֵּד שֶׁהֵם מִתְחַלְחֲלִים בְּכָל אֵבָרֶיהָ. (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ וגו', הִקְדִּים יָרֵךְ לַבֶּטֶן, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ, הִקְדִּים בֶּטֶן לַיָּרֵךְ. רַבָּנָן אָמְרֵי כִּי לָיֵט יָרֵךְ וְהָדַר בֶּטֶן לָיֵט, כְּשֵׁם שֶׁהִתְחִילָה בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, מַיָא כִּי בָּדְקֵי כְּאָרְחַיְיהוּ בָּדְקֵי. אֵיתִיבִין בַּקְּלָלָה נָמֵי כְּתִיב (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, לָא תַבְרָא, הַהוּא דְמוֹדַע לָהּ כֹּהֵן דְּבֶטֶן בְּרֵישָׁא הָדַר יָרֵךְ, שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַמַּיִם הַמָּרִים. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ, שֶׁתְּהֵא מְפֻרְסֶמֶת לַכֹּל.

וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ, (במדבר ה, יט): וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה, יְלַמְּדָהּ הַכֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת לְשׁוֹנוֹ יֹאמַר לָהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן. (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, לְרַבּוֹת הַמְעָרֶה אוֹתָהּ מִכָּל צַד. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, פְּרַט לְאוֹנְסִים, מַה תַּחַת אִישֵׁךְ לְרָצוֹן, אַף כָּאן לְרָצוֹן. (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, הָיָה אוֹמֵר לָהּ אִם טְהוֹרָה אַתְּ שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, כְּדֵי שֶׁתְּהִי נְקִיָּה לְבַעֲלֵךְ עַל יְדֵי אֵלּוּ הַמַּיִם. וְהָיָה מַשְׁבִּיעָהּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתֶּה. (במדבר ה, כ): וְאַתְּ, מְזִידָה הֲוֵית. (במדבר ה, כ): כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת, לְרַבּוֹת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁיְקַנְאוּ לָהּ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּזְּמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִיַּחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִמּוֹ וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַּדֶּרֶךְ, אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, לב): הָאִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים, וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמְנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ, אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְּאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעֲלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו. שָׁאַל מֶלֶךְ עַרְבִיִּים אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי כּוּשִׁי וְאִשְׁתִּי כּוּשִׁית, וְיָלְדָה בֵּן לָבָן, אֲהַרְגֶּנָּה שֶׁזָּנְתָה תַּחְתִּי. אָמַר לוֹ צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת, אָמַר לוֹ לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ כְּשֶׁהָיִיתָ מִתְעַסֵּק עִמָּהּ נָתְנָה עֵינֶיהָ בַּצּוּרוֹת הַלְּבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר לְמֹד מִצֹּאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, לט): וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת, וְהוֹדָה מֶלֶךְ עַרְבִיִּים לְרַבִּי עֲקִיבָא. אַף כָּאן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה: תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. (במדבר ה, כו): וַיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, לֹא עַל זוֹ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָךְ בִּלְבָד אֶלָּא מַה שֶׁסָּטִית מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ. תָּנֵי מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, פְּרַט לְשֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבָה אַחֶרֶת לְאִישֵׁךְ, שֶׁאִם שָׁכַב בַּעֲלָהּ עִמָּהּ אַחֲרֵי כֵּן, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, וְהָא תְּנֵינַן כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הֵם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁל בַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁל בּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִבַּעְלָהּ אַחַר הַבּוֹעֵל, כָּךְ הֵם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אִילָא אָמַר כָּאן בְּיָדוּעַ כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ.

וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו' (במדבר ה, כו), מִן הַמִּנְחָה הַמְחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹא תתְּהֵא מֻנַּחַת בִּשְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ. (במדבר ה, כו): וְהִקְטִיר הַמִּנְחָה, זוֹ הַקְטָרַת הַקּוֹמֶץ שֶׁקִּדְמָה אַזְכָּרָה, (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה, כָּעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.