פירוש על במדבר 5:26

אזכרתה. הוּא הַקֹּמֶץ, שֶׁעַ"יְ הַקְטָרָתוֹ הַמִּנְחָה בָאָה לְזִכָּרוֹן לְגָבוֹהַּ (ספרי):

את אזכרתה. זו הקטרת הקומץ ^קמאכמש"כ רש"י בפסוק זה שע"י הקטרת המנחה באה לזכרון לגבוה, ובאמת כל המנחות נקראות בשם אזכרה כמבואר בפ' ויקרא, ואמנם כאן קורא אותה הכתוב בשם מנחת זכרון (פ' י"ח). וי"ל ענין הזכרון כאן שתהיה לזכרון לכל העולם עפ"י מ"ש בסוטה ז' ב' שכל הנשים מחויבות לבא ולראותה וללמוד ולזכור לילך בדרכי הצניעות. [ספרי].

וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה. הוא שיקח מהקמח מלא קמצו והוא הנקרא אזכרתה מצד היותו למזבח כי אין שם לבונה והקטיר המזבח הקומץ ההו' ואחר ישקה את האשה רוצה לומר כי מה שאמרנו שישקה את האשה את המים לא היה אלא אחר השבעת הכהן אותה באופן הנזכר והנפת המנחה והקטרת הקומץ כמשפט והנה עניין זאת המנחה הוא כאלו יבקש הכהן מהש' יתעלה להזכיר את עונה בשיתן את ירכה נופלת ובטנה צבה כששותה אלו המים: