תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

מדרש על משלי 1:7

מדרש משלי

(משלי א ז): "יראת ה' ראשית דעת" - אמר רבי זירא: מכאן אתה למד, שהסכים שלמה על דעתו של דוד אביו, שדוד אמר (תהלים קיא י): "ראשית חכמה יראת ה'", ושלמה אמר: יראת ה' ראשית דעת, לומר שהחכמה והדעת שקולים כאחד "חכמה ומוסר אוילים בזו" - תמן תנינן: (משנה אבות ד ח): "רבי יוסי אומר: כל המכבד את התורה - גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה - גופו מחולל על הבריות". ד"א "חכמה ומוסר" - אם מוסר, למה חכמה? ואם חכמה, למה מוסר? אלא, אם למד אדם דברי תורה, ויושב ומתעסק בהן כדי צרכן, הרי בידו חכמה ומוסר; ואם לאו - הם מתבוזזים, ונקרא אויל. תמן תנינן (אבות דרבי נתן כד#ו): "מתוך שאינו עמל בהן - סופו להיות מבקש ראש הפרק ואינו מוצא, ראש המסכתא ואינו מוצא, ראש הפרשה ואינו יודע אפילו פסוק אחד, ועליו אמר שלמה: (משלי כד ל): "על שדה איש עצל עברתי וגו' והנה עלה כלו קמשונים וגו'", שמתוך שכחה סופו לטהר את הטמא ולטמא את הטהור, ועליו אמר שלמה (משלי כד לא): "כסו פניו חרולים", ואם מתעסק בהם כדי צרכם - הם מצהילים ומזהירים לו פניו, שנאמר (דניאל יב ג): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"". לפיכך צפה שלמה בחכמתו ואמר: (משלי א ח): "שמע בני מוסר אביך, ואל תטוש תורת אמך": "שמע בני מוסר אביך" - מה שנמסר לך בסיני על כבוד אב; "ואל תטוש תורת אמך" - מה שהזהירו לך בסיני על כבוד האם. ואם עשית כן, נמצאת עושה כבוד אב ואם ד"א "שמע בני מוסר אביך" - זו תורה שבכתב; "ואל תטוש תורת אמך" - כל מה שנתפרש לך בסיני מפי הגבורה בתורה, על טהרה טהרה, ועל טומאה טומאה, ועל איסור איסור, ועל היתר היתר, ואם עשית כן - נמצאו דברי תורה נזר לראשך וקטליות לגרגרותיך, דכתיב: (משלי א ט): "כי לווית חן הם לראשך, וענקים לגרגרותיך" - כל זמן שאתה משמיע קולך בהן, הן נעשים לך דבש וחלב תחת לשונך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

ד״א – בי״ת, מה נשתנה בית מכל האותיות שברא בו הקב״ה כל סדרי בראשית? מפני שגלוי וידוע היה לפני הקב״ה כי שתי פעמים עתיד העולם ליחרב - אחד בימי דור המבול, ואחד בסוף ששת אלפים ותשעים ושלש ושנים. ד״א - מפני ששתי פעמים היה עתיד בית המקדש ליחרב. ד״א - מפני שאמר הקב״ה שני עולמים אני עתיד לברוא, עולם הזה ועולם הבא. ד״א - מפני שאמר הקב״ה עתיד אני לברוא שמים וארץ שני פלטורין - שמים לי וארץ לבני אדם, שנאמר השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם (תהלים קט״ו). ד״א - מפני שאמר הקב״ה עתידין בשר ודם לעבוד שתי רשויות - ישראל עובדים לשמי ואו״ה לשם ע״ז. ד״א - מפני שעתידין בריות העולם לנהוג בהם ב׳ יצרים, יצר טוב ויצר הרע. ד״א - שכל מה שאני עתיד לברוא אינו אלא אחד - זכר ואחד נקבה. ד״א - מה ת״ל בראשית? בשביל שלשה שנקראו ראשית, ואלו הן: תורה, וישראל, ויראה. תורה מנין? שנאמר ה׳ קנני ראשית דרכו (משלי י״ד), ישראל מנין? שנאמר קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה (ירמיה ב׳), יראה מנין? שנאמר ראשית חכמה יראת ה׳ (משלי א׳). תורה - בשביל ישראל, שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו (ישעיה מ״ד). ומנין שעם זו ישראל? שנאמר, עם זו קנית. ישראל - בשביל יראה, שנאמר ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה׳ אלהיך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא