רות רבה
שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְנָה (רות א, יב), רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי חֲנִינָא, בְּשָׁלשׁ מְקוֹמוֹת כְּתִיב כָּאן (רות א, ח): שֹׁבְנָה, (רות א, יא): שֹׁבְנָה, (רות א, יב): שֹׁבְנָה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁדּוֹחִין אֶת הַגֵּר, וְאִם הִטְרִיחַ יוֹתֵר מִכָּאן מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק (איוב לא, לב): בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאל וּמְקָרֵב בִּימִין. כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִמְדָךְ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאֵין תַּשְׁמִישׁ בַּיּוֹם אֶלָּא בַּלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, יד): בָּעֶרֶב הִא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה, וּכְתִיב: גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ.