מדרש על תהילים 109:18

מַתְנִיתִין. מִנַּיִן לְפוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי (שתהא) [שֶׁהִיא] טְמֵאָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות י״ט:ט״ו) "הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים". מִנַּיִן שֶׁמַּרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת? שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ל״ד:כ״ה) "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים". מִנַּיִן שֶׁקּוֹשְׁרִין לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו א׳:י״ח) "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ". מִנַּיִן לְסִיכָה שֶׁהִיא כִּשְׁתִיָּה, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, [שֶׁנֶּאֱמַר]: (תהילים ק״ט:י״ח) "וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ, וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו".

פס'. לא יאבה ה' סלוח לו. ולהלן הוא אומר (דברים כ״ג:ו׳) ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם מלמד שאין הקב״ה רוצה לעשות רצון מורדיו. ולענין הצדיקים אינו כן אלא רצון יראיו יעשה. סלוח לו. לו אינו סולח אבל סולח הוא לשבים. כי אז. הוא רשע בעונו ימות. יעשן אף ה' וקנאתו. אלו נקמות ותוכחות שהקב״ה מעורר על הרשעים. באיש ההוא. המזיד, ורבצה בו. כענין שנא' (תהילים ק״ט:י״ח) ותבוא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו. כל האלה הכתובה בספר הזה. זו אלות משנה תורה. ומחה ה' את שמו. שלא יעמידו שמו על הנולדים. מתחת השמים. מתחת מפרס הרקיע כענין שנאמר בעמלק (דברים כ״ה:י״ט) תמחה את זכר עמלק מתחת השמים: