מדרש על איוב 1:18

[י] ר' הונא ור' יהושע בר אבין חתניה דר' לוי בשם ר' לוי אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה. ממי את למד מן איוב, ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם (איוב א:יד). מאי ואתונות רועות על ידיהם, אמ' ר' חמא נעשה לו דוגמא מעין העולם הבא, כד"א ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במשך הזרע (עמוס ט:יג). אמ' ר' אבא בר כהנא יצאו מכפר קרינוס והלכו את כל האובלין כלן וכיון שהגיעו למגדל צבעייא מתו שם. אמ' ר' חמא רק (איוב א:טז), מיעוט, אף הוא משובר ומלוקה היה. אמ' ר' יודן מן לבדי עד להגיד לך (שם), אף הוא כיון שהגיד בשורתו מיד מת, הה"ד עוד זה מדבר וזה בא (איוב א:יח). כיון ששמע איוב כן התחיל מגייס עליהם חיילותיו למלחמה, הה"ד כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם ולא אצא פתח (שם לא:לד). אמ' איוב אומה בזויה מכל האומות, הן ארץ כשדים זה העם לא היה וגו' (ישעיה כג:יג), ולואי לא היה, סבור ליתן אימתו עליי, כיון שאמרו לו אש אלהים נפלה מן השמים (איוב א:טז), אמ' אם מן השמים הוא מה אני יכול לעשות, מיד, ואדום לא אצא פתח (שם לא:לד). ואחר כך, ויקח לו חרש להתגרד בו וגו' (שם ב:ח). אף במחלון וכליון בתחלה מתו סוסיהם וגמליהם וחמוריהם, ואחר כך מת הוא, שנ' וימת אלימלך איש נעמי (רות א:ג). ואחר כך מתו שני בניו, וימותו גם שניהם מחלון וכליון (שם שם ה). ואחר כך מתה היא. ואף בנגעים הבאים על האדם כן, בתחלה הוא מתחיל בביתו, אם חזר בו טעונין חליצה, וחלצו את האבנים (ויקרא יד:מ). אם לא חזר בו טעונין נתיצה, ונתץ את הבית (שם שם מה). ואחר כך הוא מתחיל בבגדיו, אם חזר בו טעונין קריעה, וקרע אותו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב (שם יג:נו). אם לא חזר בו טעונין שריפה, ושרף את הבגד (שם שם נב). ואחר כך הוא מתחיל בגופו, אם חוזר בו יוצא ובא לו, ואם לא חוזר בו, בדד ישב מחוץ למחנה מושבו (שם יג:מו). ובמצרים כן, בתחלה נגעה מדת הדין בממונם, ויך גפנם ותאנתם (תהלים קה:לג), ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים (שם עח:מח), ואחר כך ויך כל בכור במצרים (שם שם נא).

וכן אתה מוצא בבניו ובבנותיו של איוב, שלא באתה להם פורענות אלא מתוך אכילה ושתייה ומתוך שלוה, שנאמר (איוב א) עוד זה מדבר וזה בא, ויאמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין, והנה רוח גדולה באה... וכן אתה מוצא בעשרת השבטים, שלא גלו אלא מתוך אכילה ושתייה ומתוך שלוה, שנאמר (עמוס ו) השוכבים על מטות שן השותים במזרקי יין לכן עתה יגלו בראשם גולים. וכן אתה מוצא בימות המשיח, שאין עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתייה ושלוה, מה נאמר בהן? וישמן ישורון ויבעט.