מדרש על איוב 10:2

פס'. ויחר אף ה' בם וילך. כיון שהודיען סורחנן אח״כ גזר עליהם נידוי מיכן לימדתך התורה שלא יכעוס אדם על סורחנו של חבירו עד שיודיענו סורחנו. רבי נתן אומר מפני מה הודיעם סורחנן שלא יאמר כדרך שאמר איוב (איוב י׳:ב׳) הודיעני על מה תריבני:

דבר אחר זהו שאמר הכתוב (משלי יב א) אוהב מוסר אוהב דעת. ארבעה הן שלקו. אחד לקה והיה מבעט. וזה איוב שלקה ובעט. וכן הוא אומר (איוב י ב) הודיעני על מה תריבני. למה אני לוקה מה עשיתי לך. אמור כמה לי עוונות וחטאות. יודע אני שהרשות בידך ואתה עושה לי כך. (שם ג) הטוב לך כי תעשוק כי תמאס יגיע כפיך. (שם טז יח) ארץ אל תכסי דמי. זה שלקה והיה מבעט. והשני לקה והיה משחק. זה אברהם שנאמר (בראשית יז יז) ויפול אברהם וגו' ויצחק. ולמה היה דומה אברהם. למלך שנשבע שמכה את בנו ואמר לו בני נשבעתי שאני מכה אותך. אמר לו הרשות בידך. היה מכהו וסבור שיאמר לו הבן די ולא אמר. כיון שלקה אמר האב די הלקתיו. כך (שם א) וירא ה' אל אברם וגו' אני אל שדי. די הכאתיו. השלישי היה לוקה ומבקש מאוהבו שלא ילקה. זה חזקיהו. וכן הוא אומר (ישעיה לח ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר. רבי נתן אומר אף לוקה ובועט. שכן הוא אומר (שם יד) כסוס עגור כן אצפצף. מגיד שהיו מכותיו קשות משל איוב. באיוב כתיב (איוב יט כ) בעורי ובבשרי דבקה עצמי. ובחזקיה הוא אומר (ישעיה לח יג) שויתי עד בקר כארי. באיוב כתיב (איוב יט כ) ואתמלטה בעור שני. ובחזקיה כתיב (ישעיה לח יב) דורי נסע ונגלה. מגיד שאף עור שניו נטל. הרביעי אמר למה הרצועה תלויה הכוני בה. זה דוד. שנאמר לדוד שפטני ה'. וכן שלמה אומר (משלי יב א) אוהב מוסר אוהב דעת. וכן דוד אומר (תהלים צד יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה:

ויחר אף ה' בם וילך – מאחר שהודיעם סרחונם, אח"כ גזר עליהם נדוי. והרי דברים ק"ו: ומה אם מי שאמר והיה העולם לא כעס על בשר ודם עד שהודיעם סרחונם – ק"ו על בשר ודם, שלא יכעוס על חבירו עד שיודיעו סרחונו. ר' נתן אומר הודיעם סרחונם ואח"כ גזר עליהם נדוי, שלא יאמרו כדרך שאמר איוב (איוב י) הודיעני על מה תריבני: