מדרש על איוב 15:28

דָּבָר אַחֵר, וְקָרְבָּנוֹ, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לָמָּה בְּכָל קָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים כְּתִיב: קָרְבָּנוֹ, עַתֻּדִים, חָסֵר, וּבְנַחְשׁוֹן כְּתִיב: וְקָרְבָּנוֹ, עַתּוּדִים, מְלֵאִים. וְקָרְבָּנוֹ, לָמָּה וי"ו יְתֵרָה, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּעוֹלָם, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה שֶׁשָּׁרְתָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. רִאשׁוֹן לַנְּשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, כב): וַיִּשָֹּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם. רִאשׁוֹן לִמְחִצַּת מַחֲנֵה שְׁכִינָה. רִאשׁוֹן לְאִסּוּר הַבָּמָה, דִּכְתִיב (דברים יב, יג): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וגו'. רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא ט, כד): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ וגו', וּלְכָךְ יָבוֹא בֶּן נַחְשׁוֹן בְּשֵׁשׁ מִדּוֹת שְׁלֵמִים וְיִבְנֶה יְסוֹד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א טז, יח): וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וגו' יוֹדֵעַ נַגֵּן יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל, גִּבּוֹר חַיִל, יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב, אִישׁ מִלְחָמָה, יוֹדֵעַ לִשָֹּׂא וְלִתֵּן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּנְבוֹן דָּבָר, שֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וְאִישׁ תֹּאַר, שֶׁמַּרְאֶה פָּנִים בַּהֲלָכָה, וַה' עִמּוֹ, שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, וּלְכָךְ עַתּוּדִים מְלֵאִים, שֶׁדָּוִד שֶׁעָמַד מִמֶּנּוּ נִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְאֵין עַתּוּדִים אֶלָּא לְשׁוֹן עֲמִידָה, כְּמָה דְתֵימָא (איוב טו, כח): אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים. וְאוֹמֵר (משלי כד, כז): וְעַתְּדָהּ בַּשָֹּׂדֶה לָךְ:

אָמַר אִיּוֹב (איוב טו, כח לד): וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, לֹא יֶעְשַׁר וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְּלָם, לֹא יָסוּר מִנִּי חשֶׁךְ יֹנַקְתּוֹ תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו, אַל יַאֲמֵן בַּשָׁו נִתְעָה כִּי שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ, בְּלֹא יוֹמוֹ תִּמָּלֵא וְכִפָּתוֹ לֹא רַעֲנָנָה, יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ, כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד. וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, זֶה הָיָה קֹרַח שֶׁהָיָה קַתָּלִיקוֹס לְבֵיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, וְהָיוּ בְּיָדוֹ מַפְתְּחוֹת הָאוֹצָרוֹת שֶׁלּוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ, אֵין אַתָּה שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, וּלְמִי הֵן מְעֻתָּדִין לְאֵלּוּ שֶׁהֵן גּוֹלִים, יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ מִמִּצְרַיִם, אֲבָל קֹרַח לֹא יֶעְשַׁר וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ, אַף כְּשֶׁיָּמוּת אֵינוֹ קָם, וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם לֹא יָסוּר מִנִּי חשֶׁךְ, לְעוֹלָם אֵינוֹ סָר מִן הַחשֶׁךְ. יוֹנַקְתּוֹ תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח כְּשֶׁיָּרְדָה לַגֵּיהִנֹּם כִּבָּת אוֹתָהּ, וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו, שֶׁלֹא יֹאמַר שְׁמוּאֵל עָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ וּבִשְׁבִילוֹ אֲנִי נִמְלָט, אַף הוּא יָסוּר בְּרוּחַ פִּיו אַל יַאֲמֵן בַּשָּׁו נִתְעָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוֹוֵחַ עַל מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ שֶׁחָלְקוּ עִמּוֹ אַל תַּאֲמִינוּ, טוֹעֶה הוּא, אַל יַאֲמֵן כְּשֶׁהוּא נִתְעָה. בְּלֹא יוֹמוֹ תִּמָּלֵא, עַד שֶׁלֹא יַגִּיעַ קִצּוֹ לָמוּת הוּא מֵמִית עַצְמוֹ. יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ. וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ, אֵלּוּ בָנָיו, וְלָמָּה כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד, (במדבר טז, לה): וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה'.