מדרש על איוב 17:3

נ"ד) עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים - מהו ערוב עבדך? שלא ארד לגיהנם, אם אין אתה ערבני מי יוכל לערבני. וכן חזקיה אמר, כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה וגו׳ ה׳ עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי (ישעיה ל"ח י"ד), וכן איוב אמר שִׂימָה נָּא עָרְבֵנִי עִמָּךְ (איוב י״ז ג') - אמר איוב, אילו היה ממון או כסף או זהב או מרגליות, הייתי ערב בדבר ההוא, אבל הנפש מי יוכל ומי נותן נפשו תחת נפש חברו, מי יוכל לערבני, אם אין אתה ערבני מי יוכל לערבני? לכך נאמר עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, שאעשה רצונך והבא עלי את הטובה ואל יעשקוני זדים.

עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי. אמר ישעיהו (ישעיה א כז) ציון במשפט תפדה וגו'. אמר הקב"ה אם עשו ישראל משפט וצדקה מיד נגאלין. ולא עוד אלא שאני פורע משונאיהם שנאמר ציון במשפט תפדה. מה כתיב אחריו (שם כח) ושבר פושעים וחטאים וגו'. וכן אמר דוד במשפט הם נפדים גם אני עשיתי משפט וצדק. וכן הוא אומר (שם נו א) שמרו משפט ועשו צדקה וגו'. כך אמרו ישראל ולא עשינו ערבותינו כאברהם אבינו שנאמר (בראשית יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו'. עשינו ערבותינו עשה גם אתה את שלך. ערוב עבדך לטוב. מהו ערוב עבדך וגו' שלא ארד לגיהנם אם אין את ערבני מי יוכל לערבני. וכן חזקיה אמר (ישעיה לח יד) כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה וגו' ה' עשקה לי ערבני. וכן איוב אמר (איוב יז ג) שימה נא ערבני עמך וכו'. אמר איוב אלו היה ממון או כסף או זהב או מרגליות הייתי ערב הזהב ההוא אבל הנפש מי יוכל לערבני ומי נותן נפשו תחת נפש חבירו מי יוכל לערבני אם אין את ערבני מי יוכל לערבני. לכך נאמר ערוב עבדך לטוב וגו' שאעשה רצונך והבא עלי את הטובה ואל יעשקוני זדים. עיני כלו לישועתך. לאי זו אמירה שאמרת לישראל (ישעיה מג ב) כי תלך במו אש לא תכוה וגו'. למה (שם ג) כי אני ה' אלקיך קדוש ישראל מושיעך. וכתיב (יחזקאל לד כב) והושעתי לצאני. הושיענו כמו שאמרת (תהלים סט ד) כי כלו עיני וגו'. שמא חפץ אתה במעשים טובים שבנו. זכות ומעשים אין בנו עשה עמנו חסד שנאמר עשה עם עבדך כחסדך. הראשונים אשר גאלת לא במעשיהם גאלתם אלא עשית עמהם חסד וגאלתם. וכן הוא אומר (שמות טו יג) נחית בחסדך וגו'. כשם שעשית עם הראשונים כך עשה עמנו. לכך נאמר עשה עם עבדך כחסדך: