מדרש על איוב 2:12

דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כ, ו): אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ. שִׂיאוֹ, לְרוּמָא. לָעָב, לַעֲנָנָא. (איוב כ, ז): כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, מַה גְּלָלִים הַלָּלוּ מְזֹהָמִין אַף הוּא מְזֹהָם. (איוב כ, ז): רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ, חָמוּן לֵיהּ וְלָא מַכִּירִין בֵּיהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּרֵעֵי אִיּוֹב (איוב ב, יב): וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אָסוּר לֵילֵךְ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל מְצֹרָע אַרְבַּע אַמּוֹת, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה, וְלָא פְּלִיגֵי מַאן דְּאָמַר אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הָרוּחַ יוֹצֵא, וּמַאן דְּאָמַר מֵאָה אַמָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵא. רַבִּי מֵאִיר לָא אָכֵיל בֵּיעֵי מִן מְבוֹאָה דִּמְצֹרָע, רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסֵּי לָא הֲווֹ עָיְילֵי לִמְבוֹאוֹת שֶׁל מְצֹרָע, רֵישׁ לָקִישׁ כַּד הֲוָה חָמֵי חַד מִנְּהוֹן בִּמְדִינְתָּא מְרַגֵּם לְהוֹן בַּאֲבָנַיָא אֲמַר לוֹ פּוֹק לְאַתְרָךְ לָא תִּזְהוֹם בְּרִיָּיתָא, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּא (ויקרא יג, מו): בָּדָד יֵשֵׁב, לְבַדּוֹ יֵשֵׁב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כַּד חָמֵי חַד מִנְּהוֹן הֲוָה מִטַּמַּר מִנֵּיהּ, עַל שׁוּם דִּכְתִיב: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.