מדרש על איוב 21:8

טוֹב כַּעַס מִשְֹּׂחוֹק, אָמַר שְׁלֹמֹה אִלּוּ כָּעַס אַבָּא עַל אֲדוֹנִיָּה קִמְעָא, טוֹב הָיָה לוֹ מִשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה עָלָיו מִדַּת הַדִּין, לָמָּה, כִּי בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב, אִלּוּ הֵרַע לוֹ פָּנִים הֱבִיאוֹ לְמוּטָב, אֶלָּא, (מלכים א א, ו): וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו. וְכֵן אַמְנוֹן, טוֹב הָיָה לוֹ אִם כָּעַס דָּוִד אַבָּא עַל אַמְנוֹן קִמְעָא, מִשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה עָלָיו מִדַּת הַדִּין, וְלָמָּה, כִּי בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב, אֶלָּא (שמואל ב יג, לב): כִּי אַמְנוֹן לְבַדּוֹ מֵת. דָּבָר אַחֵר, טוֹב כַּעַס מִשְֹּׂחוֹק, טוֹב הָיָה אִלּוּ כָּעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דּוֹר הַמַּבּוּל, מִשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כא, ח): זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, טוֹב כַּעַס מִשְֹּׂחוֹק, טוֹב שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עַל הַסְּדוֹמִים מִשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כא, ח): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וגו'.

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַה' לְחַטָּאת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לד, כט): וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ וגו'. דָּרַשׁ רַבִּי מֵאִיר וְהוּא יַשְׁקִט מֵעוֹלָמוֹ, וְיַסְתֵּר פָּנִים מֵעוֹלָמוֹ, כַּדַּיָּן הַזֶּה שֶׁהוּא מוֹתֵחַ אֶת הַוִּילוֹן מִבִּפְנִים וְאֵינוֹ רוֹאֶה מַה נַּעֲשָׂה מִבַּחוּץ, כָּךְ אָמְרוּ דּוֹר הַמַּבּוּל (איוב כב, יד): עָבִים סֵתֶר לוֹ וגו'. אָמְרוּ לוֹ דַּיֶּךָ מֵאִיר אֶלָּא וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ, נָתַן שַׁלְוָה לְדוֹר הַמַּבּוּל, וּמִי בָּא וְחִיְּבָן, וּמַה שַּׁלְוָה נָתַן לָהֶם (איוב כא, ח): זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם, רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר לִשְׁלשָׁה יָמִים הָיְתָה אִשָּׁה מֵהֶן מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת, נֶאֱמַר כָּאן נָכוֹן, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יט, טו): הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים, מָה נָכוֹן הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁלשָׁה יָמִים, אַף נָכוֹן הָאָמוּר כָּאן לִשְׁלשָׁה יָמִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְיוֹם אֶחָד הָיְתָה אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת, נֶאֱמַר כָּאן נָכוֹן, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נָכוֹן (שמות לד, ב): וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר, מָה נָכוֹן הָאָמוּר לְהַלָּן יוֹם אֶחָד, אַף נָכוֹן הָאָמוּר כָּאן יוֹם אֶחָד. וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם, שֶׁהָיוּ רוֹאִים בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם. (איוב כא, יא): יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם, יָנוֹקֵיהוֹן. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרָבְיָא קוֹרִין לְיָנוֹקָא עֲוִילָא. (איוב): וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן, כְּאִלֵּין שֵׁדַיָא, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה יג, כא): וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם, הָא כֵיצַד, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן יוֹלֶדֶת בַּיּוֹם הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ לֵךְ וְהָבֵא לִי צוֹר וַאֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת שׁוּרֶךָ, וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בַּלַּיְלָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ לֵךְ וְהַדְלֵק לִי אֶת הַנֵּר וַאֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת שׁוּרֶךָ. עוּבְדָא הֲוָה בְּחַד אִתְּתָא דִּילֵידַת בַּלַּיְלָה וְאָמְרָה לִבְרָהּ אֲזֵיל וְאַדְלֵיק לִי בּוֹצִינָא וַאֲנָא קָטַע שׁוּרָךְ, אֲזַל לְמַדְלַק בּוֹצִינָא וּפָגַע לֵיהּ שֵׁדָא שָׂרֵיהוֹן דְּרוּחֲתָא, עִם דְּמִתְעַסְּקִין דֵּין עִם דֵּין קָרָא תַּרְנְגוֹלָא, אֲמַר לֵיהּ אֲזֵיל גְּלוֹג לְאִמְּךָ וֶאֱמֹר לָהּ אִלּוּלֵי דְּקָרָא תַרְנְגוֹלָא הֲוֵינָא קָטֵיל בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲזֵיל גְּלוֹג לְאִמָּא דְּאִמָּךְ דְּלָא קְטַעַת אִמִּי שׁוּרִי, דְּאִי קְטַעַת אִמִּי שׁוּרִי הֲוֵינָא קָטֵיל לָךְ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (איוב כא, ט): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד, מִן הַמַּזִּיקִין. וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם, מִן הַיִּסּוּרִים. וּכְשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מִי אָמַר לוֹ לֹא עָשִׂיתָ כַּשּׁוּרָה, וּבַמֶּה הִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶן, הֵבִיא עֲלֵיהֶן אֶת מֵי הַמַּבּוּל (בראשית ז, כג): וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וגו'. (איוב לד, כט): וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד. גּוֹי זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל, אָדָם זֶה נֹחַ. יָחַד, הָיָה לוֹ לְהַעֲמִיד אֶת עוֹלָמוֹ מֵאָדָם אֶחָד. יָחַד, הָיָה לוֹ לְהַעֲמִיד אֶת עוֹלָמוֹ מֵאֻמָּה אֶחָת.

וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי, אֵלּוּ דוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהָיוּ אַכְזָרִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּהוֹמוֹת וְהָיוּ רוֹאִין אֶת הַמַּעְיָנוֹת עוֹלוֹת עֲלֵיהֶן, מֶה הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ לָהֶן בָּנִים הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם (איוב כא, ח), שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר (שמות לד, ב). וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם (איוב כא, ח), שֶׁהָיוּ רוֹאִין לְעַצְמָם בָּנִים וּבְנֵי בָנִים. הָיוּ בָהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין אֶת בְּנֵיהֶם וְנוֹתְנִין אוֹתָם עַל הַתְּהוֹם וְכוֹבְשִׁין עֲלֵיהֶם וְאֵינָן מְרַחֲמִין עֲלֵיהֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין כֵּן, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר, יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם מְתָקוֹ רִמָּה עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה (איוב כד, כ). עוֹד לֹא יִזָּכֵר הָרֶחֶם שֶׁלּוֹ שֶׁהָיוּ בָנָיו. מֶה עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹרִיד עֲלֵיהֶם מַבּוּל מִלְמַעְלָה וְשִׁבְּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה.