מדרש על איוב 22:29

שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי שאלו היו שנים כשני אליהו שמפתחות של גשמים בידי אליהו לא נמצא שם שמים מתחלל על ידך אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו אמר ליה תוליכני לרחצני בחמין מוליכו. שטפני בצונן מוליכו. תן לי אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ונותן לו עליך הכתוב אומר (משלי כג כה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. תנו רבנן כך שלחו ליה בני לשכת הגזית לחוני המעגל (איוב כב כח) ותגזר אומר ויקם לך אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים אמריך מלמעלה ועל דרכיך נגה אור דור שהיה אפל הארתו בתפלתך. (איוב כב כט) כי השפילו ותאמר גוה דור שהיה שפל הגבהתו בתפלתך ושח עינים יושיע דור שהיה שח בעונו הושעתו בתפלתך ימלט אי נקי דור שלא היה נקי מלטתו בתפלתך ונמלט בבור כפיך במה נמלט במעשה ידיך הברורים:

נו מִשְׁנָה. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵרְדוּ גְּשָׁמִים וְכוּ'. (מעשה זה כתוב יותר באורך בברייתא זאת.) תָּנוּ רַבָּנָן: פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים, הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ. עָג עֻגָּה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: (חבקוק ב) "עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה" וְגוֹ', אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת. כִּמְדֻמִּין אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא לְהַתִּיר שְׁבוּעָתְךָ. אָמַר: (להם: "לא תמותו". אמר לפניו:) לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָרְדוּ בְּזַעַף עַד שֶׁכָּל טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא פִּי חָבִית, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים, שֶׁאֵין כָּל טִפָּה פְּחוּתָה מִלֹּג. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת, כִּמְדֻמִּין אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, אֶלָּא לְשַׁחֵת הָעוֹלָם. (אמר להם: "לא תמותו") אָמַר לְפָנָיו: לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְּתִקְנָן, עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ, כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לָהֶם. (עוד כתוב במשנה: אמר להם: "צאו וראו אם נמחית אבן הטועים". ובברייתא לא נזכר זה אלא:) אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבְּלַנִּי, שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רֹב הַטּוֹבָה. אַף עַל פִּי־כֵן, הָבִיאוּ לִי פַּר הוֹדָאָה, הֵבִיאוּ לוֹ פַּר [הוֹדָאָה], וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, אֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל לֹא רֹב טוֹבָה וְלֹא רֹב פֻּרְעָנוּת; כָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם, אֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל, הִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם רֹב טוֹבָתְךָ, אֵינָם יְכוֹלִין לְקַבֵּל. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, (שיהא) [שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיהֵא] רֶוַח בָּעוֹלָם, מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים, וְזָרְחָה חַמָּה, יָצְאוּ (וראו הר הבית שמלא) [הָעָם לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָהֶם] כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִּי עָלֶיךָ נִדּוּי, שֶׁאִלּוּ הָיוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁמַּפְתְּחוֹת שֶׁל גְּשָׁמִים בִּידֵי אֵלִיָּהוּ, לֹא נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל עַל יָדֶיךָ? אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם [וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ], כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ, אוֹמֵר לוֹ: הוֹלִיכֵנִי לְרָחְצֵנִי בְּחַמִּין מוֹלִיכוֹ, שָׁטְפֵנִי בְּצוֹנֵן, מוֹלִיכוֹ. תֵּן לִי אֱגוֹזִים שְׁקֵדִים אֲפַרְסְקִים וְרִמּוֹנִים, וְנוֹתֵן לוֹ. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: (משלי כג) "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶךָ", תָּנוּ רַבָּנָן: כָּךְ שָׁלְחוּ לֵיהּ בְּנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: (איוב כב) "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ". אַתָּה גָּזַרְתָּ מִלְּמַטָּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם אֲמָרֶיךָ מִלְּמַעְלָה. "וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר", דּוֹר שֶׁהָיָה אָפֵל, הֵאַרְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. (שם) "כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה", דּוֹר שֶׁהָיָה שָׁפֵל, הִגְבַּהְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. "וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ", דּוֹר שֶׁהָיָה שַׁח בַּעֲוֹנוֹ, הוֹשַׁעְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. (איוב כב) "יְמַלֵּט אִי נָקִי", דּוֹר שֶׁלֹּא הָיָה נָקִי, מִלַּטְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. "וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ", בְּמַה נִּמְלַט? בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ הַבְּרוּרִים.