מדרש על איוב 24:24

אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירא מהכא (ירמיה יג טו) שמעו והאזינו אל תגבהו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (דברים ח יד) ורם לבבך ושכחת וכתיב (שם) השמר לך פן תשכח וכדרבי אבין א״ר אלעאי דא״ר אבין א״ר אלעאי כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה. דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דר׳ אמי וזמנין אמר (דף ד) ליה משמיה דר׳ אסי כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט שנאמר (איוב כד כד) רומו מעט יכול ישנו בעולם ת״ל (שם) ואיננו ואם חוזר בו נאסף מן העולם בזמנו שנא׳ (שם) והומכו בכל יקפצון כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו (בראשית כד) בכל (שם כז) מכל (שם לג) כל ואם לאו (איוב כד כד) וכראש שבלת ימלו מאי וכראש שבלת ימלו רב הונא ורב חסדא חד אמר כסאסאה דשבלתא וחד אמר כשבלתא עצמה בשלמא למ״ד כסאסאה דשבלתא היינו דכתיב וכראש שבלת ימלו אלא למ״ד כשבלתא עצמה מאי וכראש שבלת ימלו אמר רב אשי וכן תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שנכנס לתוך שדהו גבוה גבוה הוא מלקט. (ישעיה נז טו) ואת דכא ושפל רוח רב הונא ורב חסדא חד אמר אתי דכא וה״א אני את דכא ומסתברא כמ״ד אני את דכא שהרי הקדוש ב״ה השרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה אמר רב יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקב״ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני:

ח אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירא מהכא (ירמיהו י״ג:ט״ו) שמעו והאזינו אל תגבהו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (דברים ח׳:י״א) ורם לבבך ושכחת וכתיב (שם) השמר לך פן תשכח וכדרבי אבין א"ר דא"ר אבין א"ר אלעאי כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה. דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דר' אמי וזמנין אמר (דף ד) ליה משמיה דר' אסי כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט שנאמר (איוב כ״ד:כ״ד) רומו מעט יכול ישנו בעולם ת"ל (שם) ואיננו ואם חוזר בו נאסף מן העולם בזמנו שנא' (שם) ואם חוזר בו נאסף מן העולם בזמנו שנא' (שם) והומכו ככל יקפצון כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו (בראשית כד) בכל (שם כז) מכל (שם לג) כל ואם לאו (איוב כ״ד:כ״ד) ובראש שבלתי מלו מאי וכראש שבלתי מלו רב הונא ורב חסדא חד אמר כסאסאה דשבלתא וחד אמר כשבלתא עצמה בשלמא למ"ד כסאסאה דשבלתא היינו דכתיב וכראש שבלתי מלו אלא למ"ד כשבלתא עצמה מאי וכראש שבלתי מלו אמר רב אשי וכן תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שנכנס לתוך שדהו גבוה גבוה הוא מלקט. (ישעיהו נ״ז:ט״ו) ואת דכא ושפל רוח רב הונא ורב חסדא חד אמר אתי דכא וח"א אני את דכא ומסתברא כמ"ד אני את דכא שהרי הקדוש ב"ה השרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה אמר רב יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני.