מדרש על איוב 28:6

—שתים בסדום, ראשונה (י׳) שהיה עפרה זהב טוב ואבניה ספיר שנאמר מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו (איוב כ״ח ו'), ועתיד הקב״ה להחזירן לישראל וליסד את ירושלם בספירים שנאמר ויסדתיך בספירים (ישעיה נ״ד י״א). שנייה (י״א), שהיתה הארץ מוציאה לחם אפוי (פדר״א פכ״ה, תוספתא סוטה פ״ג וסנהדרין ק״ח), וכן לעתיד לבוא שנאמר יהי פיסת בר בארץ (תהלים ע״ב ט״ז).

הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר, וְאֵין לוֹ (אפר) [עָפָר] לְכַסּוֹת, שׁוֹחֵק דִּינָר זָהָב וּמְכַסֶּה. הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה, וְאֵין לוֹ עָפָר לְכַסּוֹת, שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה. בִּשְׁלָמָא שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה, אַשְׁכְּחָן אֵפֶר דְּאִיקְרִי עָפָר. אֶלָּא דִּינָר זָהָב מְנָא לָן? אָמַר רַבִּי זֵירָא: (איוב כ״ח:ו׳) "וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ".

ר' זעירא אומ' עשירי שלוה היו אנשי סדום מן הארץ הטמאה הטובה והשמנה שהיו יושבים עליה, שכל שצריך לעולם היו מוציאין ממנה זהב היו מוציאין ממנו שנאמר ועפרות זהב לו כסף היו מוציאין ממנה שנאמר כי יש לכסף מוצא אבנים טובות היו מוציאין ממנה שנאמר מקום ספיר אבניה לחם היו מוציאין ממנה שנאמר ארץ ממנה יצא לחם ולא בטחו בצל יוצרם אלא על רוב עשרם והעושר דוחה את בעליו מיראת שמים שנאמר הבוטחים על חילם.