מדרש על איוב 29:25

(דף סט) שלח ליה רב ענן לרב הונא הונא חברין שלם כי אתיא הא אתתא לקמך אגבייה עישור נכסי הוה יתיב רב ששת קמיה א״ל זיל אימא ליה ובשמתא יהא מאן דלא א״ל ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזחא ברישא אזל רב ששת לקמיה דרב ענן א״ל מר רבה ורב הונא רביה דרבה ושמותי שמית מאן דלא א״ל ואי לאו דשמית לא הוה קא אמינא ליה למר ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי מאן יתיב בי מרזחא בראש אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא א״ל חזי מר היכי שלח לי רב הונא ענן ענן ועוד מרזחא דשלח לי (ולא ידענא) מאי ניהו א״ל אימא לי איזי (ע״ב) גופא דעובדא היכי הוה א״ל הכי והכי מעשה. א״ל וגברא דלא ידע מאי ניהו מרזחא שלח ליה לרב הונא הונא חברין מאי מרזחא אבל דכתיב (ירמיה טז ה) כה אמר ה׳ אל תבא בית מרזח וגו׳. אמר רבי אבהו מנין לאבל שמסב בראש שנאמר (איוב כט כה) אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם. ינחם אחרים משמע. אמר רב נחמן בר רב יצחק ינחם כתיב מר זוטרא אמר מהכא (עמוס ו ז) וסר מרזח סרוחים. מר וזה נעשה שר לסרוחים:

כח שָׁלַח לֵיהּ רַב עָנָן לְרַב הוּנָא: הוּנָא חַבְרִין שְׁלָם! כִּי אַתְּיָא הָא אִתְּתָא לְקַמָּךְ, אַגְבֵּיהּ עִשּׂוּר נִכְסֵי. הֲוָה יָתִיב רַב שֵׁשֶׁת קַמֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ: זִיל אֵימָא לֵיהּ, וּבְשַׁמְתָּא יְהֵא, מַאן דְּלָא אָמַר לֵיהּ: עָנָן עָנָן! מִמְּקַרְקְעֵי אוֹ מִמִּטַּלְטְלֵי? וּמַאן יָתִיב בֵּי מַרְזְחָא בְּרֵישָׁא? אָזַל רַב שֵׁשֶׁת לְקַמֵּיהּ דְּרַב עָנָן. אָמַר לֵיהּ: מַר 'רַבָּה', וְרַב הוּנָא 'רַבֵּיהּ דְּרַבָּה', וּשְׁמוּתִי שָׁמִית מַאן דְּלָא אָמַר לֵיהּ. וְאִי לָאו דְּשָׁמִית, לָא הֲוָה קָא *) אֲמִינָא לֵיהּ לְמַר: עָנָן, עָנָן! מִמְּקַרְקְעֵי אוֹ מִמִּטַלְטְלֵי? וּמַאן יָתִיב בֵּי מַרְזְחָא בְּרֹאשׁ? אָזַל רַב עָנָן לְקַמֵּיהּ דְּמַר עוּקְבָא, אָמַר לֵיהּ: חָזִי מַר, הֵיכִי שָׁלַח לִי רַב הוּנָא: עָנָן עָנָן! וְעוֹד, 'מַרְזְחָא' דְּשָׁלַח לִי, [לָא יָדַעְנָא] מַאי נִיהוּ? אָמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי אִיזִי, גּוּפָא דְּעוּבְדָא הֵיכִי הֲוָה? אָמַר לֵיהּ: הָכִי וְהָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה. אָמַר לֵיהּ: וְגַבְרָא דְּלָא יָדַע מַאי נִיהוּ 'מַרְזְחָא' שָׁלַח לֵיהּ לְרַב הוּנָא "הוּנָא חַבְרִין"?! מַאי 'מַרְזְחָא'? אָבֵל! דִּכְתִיב: (ירמיהו ט״ז:ה׳) "כִּי כֹּה אָמַר ה': אַל תַּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: מִנַּיִן לְאָבֵל שֶׁמֵּסֵב בָּרֹאשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כ״ט:כ״ה) "אֶבְחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכּוֹן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד, כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם". 'יְנַחֵם', אֲחֵרִים מַשְׁמַע? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק: 'יִנָּחֵם' כְּתִיב. מַר זוּטְרָא אָמַר: מֵהָכָא: (עמוס ו׳:ז׳) "וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים". מַר וְזַח נַעֲשָׂה שַׂר לַסְּרוּחִים.