מדרש על איוב 33:24

ובבקר היתה שכבת הטל וגו' ותעל שכבת הטל לענין שאמרנו והרי בא ללמדך הכתוב כיצד המן יורד לישראל יוצאה רוח צפונית ומכבדת המדבר יורד מטר מכבס הארץ והטל עולה והרוח מנשבת בו ועושהו כמין שולחנות של זהב והמן יורד עליהם: והנה על פני המדבר, לא על המדבר כלו אלא על מקצתו: דק, מלמד שהיה דק: מחספס, [מלמד שהוא מחספס ככפור] מלמד שהיה יורד כגליד על הארץ דברי ר' יהושע. ר' אלעזר המודעי אומר ותעל שכבת הטל עלה פלול תפלתן של אבותינו שהיו שכובים כטל על פני הארץ: והנה על פני המדבר, לא על המדבר כלו אלא על מקצתו. דק שהיה יורד מן הרקיע שנ' הנוטה כדוק שמים ולפי שהיה יורד מן הרקיע יכול יהא יורד צונן ת"ל חם, יכול יהא יורד בקולות ומנין שאינו יורד אלא בשתיקה ת"ל חם, יכול יהא יורד על הארץ ומנין שאינו יורד אלא על הכלים ת"ל ככפור. רבי טרפון אומר אינו יורד אלא על האופסים [ככפור על הארץ] כביכול פשט הקב"ה ידו ונטל תפלתן של אבותינו שהיו שכובים בעפר והוריד המן כטל לישראל כענין שנ' ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר (איוב לג כד). כבר היה רבי טרפון והזקנים יושבין ורבי אלעזר המודעי יושב לפניהם אמר להם רבי אלעזר המודעי ששים אמה היה גבהו של מן אמרו לו מודעי עד מתי אתה מתמיה עלינו אמר להם מקרא הוא מן התורה וכי איזו מדה מרובה טובה או רעה הוי אומר מדה טובה מרובה ממדת פורענות במדת פורענות הרי הוא אומר חמש עשרה אמה מלמעלה גברו [המים (בראשית ז כ) מה נפשך על גבי ההר חמש עשרה אמה ובבקעה חמש עשרה אמה] ובמדה טובה מה הוא אומר ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח (תהלים עח כג) מיעוט דלתות שתים וכמה ארובות בדלת ארבע ארבע על ארבע הרי שמונה ח' על ח' ט"ז באו וחשבו ס' אמה היה גבהו של המן. אסי בר שמיי אומר כשירד המן לישראל ראוהו כל האומות שנאמר תערוך לפני שלחן נגד צוררי (שם /תהלים/ כג ה).

ותעל שכבת הטל בא הכתוב ללמדך היאך היה יורד להן מן לישראל יוצאת רוח צפונית וכיבדה את המדבר וירד מטר וכיבש את הארץ וירד הטל עליו והרוח מנשבת בו ונעשה כשלחנות של זהב והמן היה יורד עליו וממנו ישראל מלקטין ואוכלין: והנה על פני המדבר. ולא על כולו אלא על מקצתו: דק. מלמד שהוא דק: מחספס. מלמד שהוא מחספס: דק ככפר על הארץ. מלמד שהיה יורד כגליד על הארץ כך דברי ר' יהושע: ר' אלעזר המודעי אומר ותעל שכבת הטל כויכול פשט המקום את ידו וקבל תפלתן של אבות של שוכני עפר והוריד המן כטל לישראל: והנה על פני המדבר. ולא על המדבר כולו אלא על מקצהו: דק. מלמד שהיה יוריד מן השמים שנקרא דק שנ' (ישעיה מ' כ"ב) הנוטה כדק שמים או לפי שהיה יוריד מן השמים מנין שלא היה יוריד צונן ת"ל חם: או לפי שהיה יוריד מלמעלה למטה יכול היה יורד בקול מנין שלא היה יורד אלא בשתיקה ת"ל חס או לפי שהיה יורד על הקרקע מנין שלא היה יורד אלא על הכלים ת"ל סף: ר' טרפון אומר לא היה יורד אלא על הסעפים: ככפור כויבול פשט המקום את ידו וקבל תפלתן של אבות של שוכני עפר והוריד מן בטל לישראל כענין שנ' (איוב ל"ג כ"ד) מצאתי כפר: וכבר היו ר' טרפון ותלמידים יושבים ור' אלעזר המודעי יושב ביניהן אומר להן ר' אלעזר המודעי ששים אמה היה הווה גבהו של מן שהיה יוריד להן לישראל אמרו לו אלעזר אחינו עד מתי אתה מנביב ומביא עלינו אמר להן מקרא מן התורה אני דוריש וכי איזו מדה מרובה מדת הטוב או מדת פורענות הוי אומר מדת הטוב: במדת פורענות הוא אומר (בראשית ז' י"א) וארובות השמים מהו אומר (שם כ') חמש עשרה אמה גברו המים מה נפשך בתוך הנחל חמש עשרה אמה על פני ההר חמש עשרה אמה על פני בקעה חמש עשרה: ובמדת הטוב הוא אמור (תהלים ע"ח כ"ג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול: מיעוט דלתות שתים כמה ארבות בדלת ארבע ארבע על ארבע הרי שמונה: הא צא וחשוב ששים אמה היה הווה גבהו של מן שהיה יורד להן לישראל: איסי בן עקיבה אומר מנין שירד להן לישראל מן עד שראו אותו כל באי בראשית ת"ל (תהלים כ"ג ה') תערך לפני שלחן עד צוררי:

וּמִנַּיִן שֶׁהַמַּלְאָךְ כּוֹרֵז לְפָנָיו? שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף (איוב לג, כג). אִם יְהֵא מִן אוֹתָן אֶלֶף, כּוֹרֵז לְפָנָיו, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ (איוב לג, כג). אוֹתָהּ שָׁעָה, וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר (איוב לג, כד). הֱוֵי, אִם נִתְרַבָּה בַּמִּצְוֹת, רִבּוֹא וְאֶלֶף מַלְאָכִים מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ. וְאִם הוּא שָׁלֵם בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ (תהלים קכא, ה).