מדרש על איוב 38:28

הראשון נקרא כתר שמתחלק לתר״ך נתיבות והרבות אורה, ועליו הכתוב אומר ועתיק יומין יתיב וגו' (דניאל ז׳:ט׳). שם שלש עשרה שערי החכמה והחמלה, שהזכיר משה רבינו בתורה, עליו אמרו במופלא ממך אל תדרוש ואין לך עסק בנסתרות (חגיגה פ״ב). השני רוח אלהים חיים חכמה, ומתחלק לל״ב נתיבות אורה ושם תעלומות החכמה והנסתרות ומצפוני החכמה, הוי ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג׳:י״ט), השלישי כי אם לבינה תקרא (שם ב'), שם תענוגי עולם הבא ומנוחות הנשמות, ומתחלק לשלשה שערים, והחכמה והבינה והדעת אינן נפרדים מעולם, ועליהם נאמר היש למטר אב ומי הוליד אגלי טל (איוב ל״ח:כ״ח), הוי כי ה׳ יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב׳:ו׳). הרביעי חסד לאברהם (מיכה ז׳:כ׳), שם מדת אברהם אבינו ע״ה, מים של הנחה וששון נקרא ימינו של הקב״ה, הוי נשבע ה' בימינו (ישעיהו ס״ב:ח׳). החמישי פחד יצחק אביו של יעקב, שם מדת יצחק אבינו שנעקד תחת יד אברהם, ושם אש לוהט, הוי כי ה' אש אוכלה, ונקרא שמאלו של הקב״ה, הוי ובזרוע עוזו (שם). הששי ת״ת (תפארת) עבור על פשע (משלי י״ט:י״א), שם מדת יעקב אבינו ע״ה ותורת משה רבינו משם נתנה ונקרא לב השמים, ועליו נאמר כתפארת אדם לשבת בית (ישעיהו מ״ד:י״ג). השביעי נצח ישראל לא ישקר, שם מדת משה רבינו ע״ה ובזכותו היה יורד המן משחקים הטוחנים מן לצדיקים. השמיני הוד והדר של הקב״ה, שם מדת אהרן ע״ה ובזכותו היו ו' עננים מקיפים לישראל במדבר, ועליהם נאמר שוקיו עמודי שש (שיר השירים ה׳:ט״ו). התשיעי צדיק יסוד עולם, שם מדת יוסף הצדיק ע״ה ושם כל השפעות החסדים והרחמים והגבורה של הקב״ה והוא זן ומפרנס לכנסת ישראל, ועליו נאמר ויקרא לו ה' שלום (שופטים ו׳:כ״ד), ונאמר וראשו מגיע השמימה (בראשית כ״ח:י״ב). העשירי מלכות, שכלן נותנים שפע וברכה לה' ע״י מדת שלום הנותן שלום בין כנסת ישראל להקב״ה. ושם נכנסין קולות התפלות והבקשות, ושם שכר ועונש הצדיקים ומשפט, הוי צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פ״ט), ושם מדת דוד המלך ע״ה, ועליו נאמר בזאת אני בוטח (שם כ״ז), מאת ה' היתה זאת (שם קי״ח).

לַכֹּל יֵשׁ תּוֹלָדוֹת, שָׁמַיִם וָאָרֶץ יֵשׁ לָהֶם תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. הָרִים יֵשׁ לָהֶם תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וגו'. מָטָר יֵשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, כח): הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב. טַל יֵשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, כח): אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֵלּוּ מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁל טַל. תָּנֵי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, מֵת וּבָלָה, וְנִבְרָא וְאֵינוֹ בּוֹרֵא. וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ תּוֹלָדוֹת, אֵינוֹ לֹא מֵת וְלֹא בָּלָה, וּבוֹרֵא וְאֵינוֹ נִבְרָא. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר כְּלַפֵּי מַעֲלָה הַדָּבָר אָמַר.