מדרש על איוב 38:9
אוצר מדרשים
השמש שלש אותיות מהשם כתובים על לבו והמלאכים מנהיגים אותו, אלו שמנהיגים ביום אינן מנהיגים בלילה, והשמש עולה במרכבה ורוכב ומעוטר כחתן שנאמר כחתן יכהן פאר (ישעיהו ס״א:י׳), כחתן יוצא מחופתו (תהילים י״ט:ו׳). בימות הקיץ קרנותיו ופניו של אש מביטות לארץ, קרנותיו ופניו של ברד מביטות למעלה, אילולי הברד שהוא מכסה אותו היה העולם נשרף שנאמר ואין נסתר מחמתו (שם), ובחורף הופך את פניו של מעלה למטה, אילולי האש שמחמם פניו של ברד לא היה העולם יכול לעמוד מפני הקור שנאמר לפני קרתו מי יעמוד (שם קמ״ז). ולשמש אהל נאה ושס"ה (סימן לדבר השמות שמש׳ חרס׳ חמה׳) חלונות בו כמנין ימות החמה ובכל יום חמה ולבנה מכסות עיניהם מאורה של מעלה ומשליכין בו (בשמש) חצים, וכשיוצא הוא גבור ונעשה חלש מעונותיהם של הבריות, וניתן בנרתק, ובריכה של מים שעל גבי הרקיע עוברת תחתיו ומתיש חמימותו במים, אעפ״כ אין נסתר מחמתו. וי״ג תבות כתובים על לבו (רשום פה בהערה: לכן מבראשית עד ויכולו י״ג פעמים אור), וה׳ מלאכים מנהיגים אותו ביום וה׳ מלאכים מנהיגים אותו בלילה. בבקר בבקר השמש טובל בנהר רגיון ומוסיף לו אורה ומאיר עד נכון היום, ובא השמש ברקיע וטובל עצמו מריח בשר ודם שקבל, וגלגיא"ל הממונה על גלגל חמה ועמו צ״ו אלפים מלאכים רבים ונכבדים שמריצים גלגל חמה ברקיע שס״ה אלפים פרסאות בכל יום ויום, ומאיר השמש במקום הטינופת ואין מזיק לו, והיא נובלת מאור של מעלה ואין עין יכולה לראותה כדכתיב כי לא יראני האדם וחי (שמות ל״ג:כ׳), ואופניאל השר הממונה על גלגל הלבנה ועמו פ״ח אלפים מלאכים שהם מריצים גלגל הלבנה שכ"ד אלפים פרסאות בכל לילה. מדור הלבנה בין ענן וערפל, ועשוין כמו ב׳ קערות כסויות כפוין זו את זו, והוא ביניהן. וכשהוא מולד הלבנה אלו ב׳ עננים הופכים את פניהם ברוח מערבית והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר, לילה הראשון מדה אחת, לילה שני מדה שנית, עד חציו של חדש עד שיגלה כולו. אלו ב׳ עננים הופכין פניהם ברוח מזרחית. פנת לבנה שיצאה מתחלה מתחלת ליכנס, ומכסת בין שניהם, בלילה ראשון מדה אחת, בשני מדה שנית עד סוף החדש עד שיתכסה כלו. מנין שהוא כמו עננים שנאמר בשומי ענן לבושו וגו׳ (איוב ל״ח:ט׳). מנין שהוא מתכסה כלו שנאמר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו (תהלים פ״א). שעה אחת מיומו של הקב״ה באים חמה ולבנה שוים לתחלת ליל ד׳ שעת שבתי בשעה שנבראו (בתקופת החמה), אז שלהבת לבנה מגעת לחמה ביום וארבעים מעלות עוברות לתוכו ומכהה את אורו. ר׳ נהוראי אומר גזירת מלך היא כשישראל חוטאים ואין מעברין השנה כראוי אז שלהבת חמה מגעת ללבנה בלילה, מ׳ מעלות עוברת בתוכה ומכהה אורה (לקוי לבנה), וכשישראל עושין רצונו ומעברין השנה כראוי הקב״ה מכלה את שלהבת החמה ומשלח רוגזו על אומות העולם שנאמר כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמדו (ירמיהו י׳:ב׳) (כלומר שהם למעלה מן המזלות, עי׳ סוכה כ"ט:).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פרקי דרבי אליעזר
מדור הלבנה בין ענן לערפל עשויין כמין שני קערות כפויות זו על גבי זו והוא יוצא בין שניהם וכשהוא מולד לבנה אלו שני עננים הופכים את פניהם ברוח מערבית והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר בלילה הראשון מדה אחת בלילה השניה מדה שניה וכן עד חציו של חדש, עד שהוא מתגלה כלו ומחציו של חדש אלו שני עננים והופכים את פניהם לרוח מזרחי פאת הלבנה שיצא מתחילה מתחיל ונכנס ומתכסה בין שניהם בלילה הראשון מדה אחת בלילה השניה מדה שנית עד סופו של חדש עד שמתכסה כלו, ומנין שהוא נתון בין שני עננים, שנאמר (איוב לח, ט): "בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ", ומנין שהוא מתכסה כלו, שנאמר (תהלים פא, ד): "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ", ביום שמתכסה כולו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ויקרא רבה
דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, ח): וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דְּלָתוֹת לְבַיִת, כָּךְ יֵשׁ דְּלָתוֹת לְאִשָּׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ג, י): כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ מַפְתְּחוֹת לְבַיִת כָּךְ לְאִשָּׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ל, כב): וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צִירִים לְבַיִת כָּךְ יֵשׁ צִירִים לְאִשָּׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ד, יט): וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְגָּאֶה לָצֵאת (איוב לח, ט): בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ, זֶה הַשְּׁפִיר (איוב לח, ט): וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ, זֶה הַשִּׁלְיָא. (איוב לח, י): וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי, אֵלּוּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים. (איוב לח, י): וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם, אֵלּוּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָאֶמְצָעִים. (איוב לח, יא): וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, אֵלּוּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים. (איוב לח, יא): וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַלֶּיךָ, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר בְּעוֹן גְּלָלֶיךָ, לְפִי שֶׁהַוָּלָד הַזֶּה כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא, יוֹצֵא מָלֵא גְלָלִין וְכָל מִינֵי סֵירוּחִין וְהַכֹּל מְחַבְּקִין אוֹתוֹ וּמְנַשְׁקִין אוֹתוֹ וּבְיוֹתֵר אִם הוּא זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy