מדרש על איוב 39:1: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ (בראשית ג, טז), רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי סִימוֹן, מֵעוֹלָם לֹא נִזְקַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׂיחַ עִם אִשָּׁה, אֶלָּא עִם אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת וְאַף הִיא עַל יְדֵי עִלָּה. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר כַּמָּה כִּרְכּוּרִין כִּרְכֵּר בִּשְׁבִיל לְהָשִׂיחַ עִמָּהּ (בראשית יח, טו): וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ, וְהָכְתִיב (בראשית טז, יג): וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְהָכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר עַל יְדֵי שֵׁם. הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא הַרְבָּה אַרְבֶּה, כָּל שֶׁהוּא בְּמָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם, חָי. רַבִּי הוּנָא אָמַר נוֹצָר לְתִשְׁעָה וְנוֹלַד לְשִׁבְעָה אֵינוֹ חַי, לִשְׁמוֹנָה אֵינוֹ חַי, נוֹצָר לְשִׁבְעָה וְנוֹלַד לִשְׁמוֹנָה, חַי, קַל וָחֹמֶר לְתִשְׁעָה. בָּעוֹן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ מִנַּיִן שֶׁהַנּוֹלַד לְשִׁבְעָה חַי, אָמַר לָהֶן מִן דִּידְכוֹן אֲנָא מַמְטֵי לְכוֹן, זיט"ה אפט"א, איט"א אוכט"א. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת אוֹ לְמָאתַים וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אוֹ לְמָאתַיִם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אוֹ לְמָאתַיִם שִׁבְעִים וְשָׁלשׁ, לְתִשְׁעָה הֵן וְעִבּוּרֵיהֶן. חִיָּא בַּר אַדָּא הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַב הֲוָה מַסְבַּר לֵיהּ וְלָא סָבַר, אֲמַר לֵיהּ לָמָּה לֵית אַתְּ סָבוֹר, אֲמַר לֵיהּ דְּהָא חֲמָרָתִי בָּעֵי לְמֵילַד וַאֲנִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תִּיצוֹן וְתָמוּת, אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִיכְפַּת לָךְ, אֲמַר לֵיהּ פְּעָמִים שֶׁהִיא פּוֹחֶתֶת, וּפְעָמִים שֶׁהִיא מוֹסֶפֶת, פּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה, מוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה, אָמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב (איוב לט, א ב): הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע, תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה, אֲמַר לֵיהּ לְהַלָּן בְּדַקָּה וְכָאן בְּגַסָּה. אֲמַר לֵיהּ וְהָא בַּקְרוּת שֶׁל אַנְטוֹנִינוּס הָיְתָה רוֹבַעַת, וְהִרְבִּיעוּ מִמֶּנָּהּ בַּקְרוּת שֶׁל רַבִּי, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁיָּלְדוּ עַכְשָׁיו, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁיָּלְדוּ לְאַחַר זְמַן. אֲמַר לֵיהּ לְהַלָּן בִּטְהוֹרָה וְכָאן בִּטְמֵאָה. עִצְּבוֹנֵךְ, זֶה צַעַר הָעִבּוּר. וְהֵרֹנֵךְ, זֶה צַעַר הָעִדּוּי. בְּעֶצֶב, זֶה צַעַר הַנְּפָלִים. תֵּלְדִי, זֶה צַעַר הַלֵּדָה. בָּנִים, זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּר"ש נוֹחַ לוֹ לְאָדָם לְגַדֵּל לִגְיוֹן אֶחָד מִשֶּׁל זֵיתִים בַּגָּלִיל, וְלֹא לְגַדֵּל תִּינוֹק אֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

יצא קול ראשון והשמים רעשו והימים והנהרות ברחו וההרים והגבעות התמוטטו וכל האילנות כרעו והמתים שבשאול חיו ועמדו על רגליהם, שנאמר כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום, וכל העתידים להבראות עד סוף כל הדורות שם עמדו עמהם, שנ' ואת אשר איננו פה. וישראל שהיו חיים נפלו על פניהם ומתו.