מדרש על איוב 5:7
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף ה) אמר ר׳ לוי בר חמא אמר רשב״ל לעולם ירגיז אדם יצ״ט על יצ״ה שנא׳ (תהלים ד ה) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב. ואי לא יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם. אם נצחו מוטב אי לא יקרא ק״ש שנאמר על משכבכם. אם נצחו מוטב ואי לא יזכיר לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה. אמר ר׳ יצחק כל הקורא ק״ש על מטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמ' (שם קמט ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישיה דענינא דכתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ואמר רבי יצחק כל הקורא ק״ש על מטתו מזיקין בדילים ממנו שנאמר (איוב ה ז) ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר (משלי כג ה) התעיף עיניך בו ואיננה ואין רשף אלא מזיקין שנאמר (דברים לב כד) ולחומי רשף וקטב מרירי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר ר' שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו שנאמר (איוב ה ז) ובני רשף יגביהו עוף, ואין עוף אלא תורה שנאמר (משלי כג ה) התעיף עיניך בו ואיננו. ואין רשף אלא יסורין שנאמר (דברים לב כב) ולחומי רשף: אמר ליה רבי יוחנן הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו שנאמר (שמות טו כה) ויאמר אם שמע תשמע לקול ה׳ אלהיך והישר בעיניו תעשה וגו'. אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב״ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנאמר (תהלים לט ג) נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר. ואין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם וגו׳. אמר ר׳ זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח. אבל הקב״ה אינו כן נתן להם תורה ושמח שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וגומר. אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו. שנאמר (איכה ג) נחפשה דרכינו ונחקורה פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה שנא׳ (תהלים צט יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הן שנאמר (משלי ג יב) כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח. אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין שנאמר (ישעיה נג י) וה׳ חפץ דכאו החלי יכול אפילו לא קבלן מאהבה תלמוד לומר (שם) אם תשים אשם נפשו. מה אשם לדעת אף יסורין לדעת ואם קבלם עליו מאהבה מה שכרו (שם) יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנאמר (שם) וחפץ ה׳ בידו יצלח. פליגי בה רבי יעקב בר אידי ור׳ אחא בר חנינא חד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין להם בטול תורה שנאמר (תהלים צד יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו וחד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין להם בטול תפלה שנאמר (שם סו כ) ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי. אמר ליה רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא הכי אמר אבא א״ר יוחנן אלו ואלו יסורין של אהבה הן שנאמר (משלי ג יב) כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח אלא מה תלמוד לומר ומתורתך תלמדנו אל תקרא תלמדנו אלא תלמדנו דבר זה מתורתך תלמדנו קל וחומר משן ועין מה שן ועין שהוא אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהם לחירות יסורין שממרקין כל גופו של אדם לא כל שכן והיינו דרשב״ל, דאמר רשב״ל נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין נאמר ברית במלח דכתיב (ויקרא ב יג) ולא תשבית מלח ברית ונאמר ברית ביסורין דכתיב (דברים כח מט) אלה דברי הברית מה ברית האמור במלח, מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור ביסורין, יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
עין יעקב
י אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא, אָמַר (ריש לקיש) [רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ]: לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ד׳:ה׳) "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ". (אי אזיל) [אִם נִצְּחוֹ] מוּטָב, וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִמְרוּ בִּלְבַבְכֶם". (אי אזיל) [אִם נִצְּחוֹ] מוּטָב, אִם לָאו יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל מִשְׁכַּבְכֶם". (אי אזיל) "[אִם נִצְּחוֹ] מוּטָב, אִם לָאו יַזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדֹמּוּ סֶלָה". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב שֶׁל שְׁתֵּי פִּיּוֹת בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם קמט) "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם". מַאי מַשְׁמַע? אָמַר מַר זוּטְרָא, וְאִיתֵימָא רַב אַשִׁי: מֵרֵישֵׁיהּ (דקרא) [דְעִנְיָנָא], דִּכְתִיב: (תהילים קמ״ט:ה׳) "יַעַלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם", וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: (שם) "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם". וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, מַזִּיקִין בְּדֵלִין מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ה׳:ז׳-ח׳) "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף", וְאֵין 'עוּף' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ג:ה׳) "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ". וְאֵין 'רֶשֶׁף' אֶלָּא מַזִּיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״ב:כ״ד) "וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי".
Ask RabbiBookmarkShareCopy