מדרש על איוב א:19

הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן, הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם, בַּיּוֹם, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן, בַּלַּיְלָה, סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ, אֵלּוּ פְּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב. וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, הָרוּחַ הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא בָּעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַשְׁלוֹ בֶּהָרִים וּמְשַׁבְּרוֹ בַּגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תַּזִיק לִבְרִיּוֹתַי, וּמַה טַּעַם (ישעיה נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, מְשַׁלְּהֵי לֵיהּ הֵיךְ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יונה ב, ח): בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי, כָּל כָּךְ לָמָּה, בִּשְׁבִיל, וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. אָמַר רַבִּי הוּנָא בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת יָצָא הָרוּחַ שֶׁלֹא בְּמִשְׁקָל, וּבִקְשָׁה הָרוּחַ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יוֹשְׁבָיו, אַחַת בִּימֵי אִיּוֹב, וְאַחַת בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, וְאַחַת בִּימֵי יוֹנָה. אַחַת בִּימֵי אִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יט): וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר. וְאַחַת בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, יא): וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפַרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים. וְאַחַת בִּימֵי יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה א, ד): וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, אוֹתוֹ הָרוּחַ שֶׁהָיָה בִּימֵי אִיּוֹב לֹא הָיָה בָּעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הַבַּיִת בִּלְבָד, וְאוֹתוֹ שֶׁל יוֹנָה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ סְפִינָה בִּלְבָד, וְאֵין לְךָ קוֹזְמִיקוֹן אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, יא): וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה', וגו'. רַבִּי חִיָּא בַּר תַּנְחוּם וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, לְעוֹלָם אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיַּעַמְדוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּראוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הַנְּשָׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, א): זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם.

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת (ויקרא יג, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כח, כה): לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה, אָמַר רַב הוּנָא בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת יָצְתָה רוּחַ שֶׁלֹּא בְמִשְׁקָל וּכְבָר הָיָה לָהּ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: אֶחָד בִּימֵי אִיּוֹב, וְאֶחָד בִּימֵי יוֹנָה, וְאֶחָד בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. בִּימֵי אִיּוֹב שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יט): וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר. בִּימֵי יוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר (יונה א, ד): וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם. בִּימֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, יא): וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר [לפני ה'] וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים, אָמַר רַבִּי יְהוּדָא בְּרַבִּי שָׁלוֹם הִיא אוֹתָהּ שֶׁל אִיּוֹב הִיא אוֹתָהּ שֶׁל יוֹנָה הִיא אוֹתָהּ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַבַּיִת הָיְתָה אוֹתָהּ שֶׁל אִיּוֹב, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ סְפִינָה הָיְתָה אוֹתָהּ שֶׁל יוֹנָה, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ מַעֲשֶׂה הָיְתָה אוֹתָהּ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, וְאֵין לְךָ גְּדוֹלָה בָּהֶם אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא וְאָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבָּנָן, אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּראוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הָאֲמוּרוֹת בַּסֵּפֶר שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ה, א): זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵאת מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּרוֹ בֶּהָרִים וּמְרַשְׁלוֹ בַּגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹּא תַּזִיק לִבְרִיּוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי, בִּשְׁבִיל נְשָׁמוֹת שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי, (איוב כח, כה): וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה, רַבִּי יוּדָן בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֲפִלּוּ מַיִם שֶׁיּוֹרְדִין מִלְּמַעְלָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בְּמִדָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, כט): כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם, וּכְתִיב (ויקרא כז, יח): וְנִגְרַע מֵעֶרְכְּךָ.

דָּבָר אַחֵר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, כְּתִיב (ישעיה נז, טז): כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב, עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן. (ישעיה נז, טז): וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף, עִם תּוֹלְדוֹתָיו. (ישעיה נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, אָמַר רַבִּי הוּנָא הָרוּחַ הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לָעוֹלָם הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַשְּׁלוֹ בֶּהָרִים וּמְשַׁבְּרוֹ בַּגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ הִזָּהֵר שֶׁלֹא תַּזִּיק בְּרִיּוֹתַי, מַאי טַעְמֵיהּ כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, מַה הוּא יַעֲטוֹף מְשַׁלְּהֵי לֵיהּ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (יונה ב, ח): בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת ה' זָכָרְתִּי. אָמַר רַבִּי הוּנָא שָׁלשׁ רוּחוֹת עַל יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ שֶׁלֹא בְמִשְׁקָל הָיָה עוֹלָם חָרֵב בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: אֶחָד בִּימֵי יוֹנָה, וְאֶחָד בִּימֵי אִיּוֹב, וְאֶחָד בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁל יוֹנָה עַל אוֹתָהּ הַסְּפִינָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה א, ד): וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם. שֶׁל אִיּוֹב עַל אוֹתָה הַבַּיִת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יט): וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וְאֵין לְךָ קוֹזְמִיקוֹן אֶלָּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, יא): וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים. רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבָּנָן לְעוֹלָם אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיִּבָּרְאוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּראוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הַנְּשָׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם: