מדרש על איוב א:4

גּוּפָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לְעוֹלָם אֵין הָעוֹלָה בָּאָה אֶלָּא עַל הַרְהוֹר הַלֵּב, אָמַר רַבִּי לֵוִי מִקְרָא מָלֵא הוּא (יחזקאל כ, לב): וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים וגו', מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִבָּנָיו שֶׁל אִיּוֹב, בַּתְּחִלָּה (איוב א, ד): וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לִהְיוֹת קוֹרִין לַאֲחֵיהֶן וּלְאַחְיוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן בַּסְּעוּדָה. רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא אָמַר לְהִטָּפֵל בָּהֶם הָלְכוּ, שֶׁקִּדְּשׁוּ לָהֶם נָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב א, ה): וַיְהִי כִּי הֵקִיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא דְּאָמַר שֶׁקִּדְּשׁוּ לָהֶם נָשִׁים, נִטְפְּלוּ בָּהֶם וְהָלְכוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר דְּהוּא אָמַר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לִהְיוֹת קוֹרִין לַאֲחֵיהֶם וּלְאַחְיוֹתֵיהֶם בַּסְּעוּדָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יח): וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ. (איוב א, ה): וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה, אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר חִלְפַיי בְּעֵי מִסְפַּר יָמִים אוֹ מִסְפַּר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו אוֹ מִסְפַּר כָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כִּי אָמַר אִיּוֹב (איוב א, ה): אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם, הֲדָא אָמַר אֵין הָעוֹלָה בָּא אֶלָּא עַל הַרְהוֹר הַלֵּב. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְשֶׁעָבַר הָיִינוּ מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת וּמִתְעַסְּקִין בָּהֶן, עַכְשָׁו שֶׁאֵין קָרְבָּנוֹת מַהוּ לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בָּהֶם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִין אוֹתָן. רַבִּי הוּנָא אָמַר תַּרְתֵּי, אֵין כָּל הַגָּלֻיּוֹת הַלָּלוּ מִתְכַּנְסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת מִשְׁנָיוֹת, מַה טַּעְמָא (הושע ח, י): גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם. רַבִּי הוּנָא אָמַר חֳרֵי (מלאכי א, יא): כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ, וְכִי יֵשׁ מִנְחָה טְהוֹרָה וּקְמִיצָה וְהַקְטָרָה בְּבָבֶל, אֶלָּא אֵיזוֹ, זוֹ מִשְׁנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִין קָרְבָּן. שְׁמוּאֵל אָמַר (יחזקאל מג, יא): וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְכִי יֵשׁ צוּרַת הַבַּיִת עַד עַכְשָׁו, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בּוֹ כְּאִלּוּ אַתֶּם בּוֹנִין אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי אַסֵּי מִפְּנֵי מָה מַתְחִילִין לַתִּינוֹקוֹת בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְאֵין מַתְחִילִין בִּבְרֵאשִׁית, אֶלָּא שֶׁהַתִּינוֹקוֹת טְהוֹרִין וְהַקָּרְבָּנוֹת טְהוֹרִין יָבוֹאוּ טְהוֹרִין וְיִתְעַסְּקוּ בִּטְהוֹרִים.