מדרש על איוב לו:3

לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר ב, ב), לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְבֵית אֲבֹתָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב לו, ג): אֶשָֹּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עֲשֵׂה אוֹתָם דְּגָלִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְאַוּוּ, הִתְחִיל משֶׁה מֵצֵר, אָמַר עַכְשָׁו עֲתִידָה הַמַּחֲלֹקֶת לְהִנָּתֵן בֵּין הַשְּׁבָטִים, אִם אֲנִי אוֹמֵר לְשִׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁיִּשְׁרֶה בַּמִּזְרָח וְהוּא אוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי אֶלָּא בַּדָּרוֹם, וְכֵן רְאוּבֵן וְכֵן אֶפְרַיִם וְכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה מָה אִכְפַּת לָךְ אֵין צְרִיכִין לָךְ, מֵעַצְמָן הֵן מַכִּירִין דִּירָתָן, אֶלָּא דְּיָתֵיקֵי יֵשׁ בְּיָדָן מִיַּעֲקֹב אֲבִיהֶם הֵיאַךְ לִשְׁרוֹת בַּדְּגָלִים, אֵינִי מְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם, כְּבָר יֵשׁ לָהֶן טַכְסִיס מִיַּעֲקֹב אֲבִיהֶם כְּמוֹ שֶׁטָּעֲנוּ אוֹתוֹ וְהִקִּיפוּ אֶת מִטָּתוֹ כָּךְ יַקִּיפוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא כֵּיוָן שֶׁבָּא אָבִינוּ יַעֲקֹב לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם קָרָא לְבָנָיו, דִּכְתִיב (בראשית מט, א): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וּבֵרְכָן וְצִוָּן עַל דַּרְכֵי הָאֱלֹהִים וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּת שָׁמַיִם, מִשֶּׁגָּמַר דְּבָרָיו אָמַר לָהֶם כְּשֶׁתִּטְלוּ אוֹתִי בְּיִרְאָה וּבְכָבוֹד לַוּוּ אוֹתִי וְלֹא יִגַּע אָדָם אַחֵר בְּמִטָּתִי וְלֹא אֶחָד מִן הַמִּצְרִיִּים וְלֹא אֶחָד מִבְּנֵיכֶם, מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם נְטַלְתֶּם מִבְּנוֹת כְּנָעַן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית נ, יב): וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם, בָּנָיו וְלֹא בְנֵי בָנָיו, (בראשית מט, יג): וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, הֵיאַךְ צִוָּם, אֶלָּא אָמַר לָהֶם בָּנַי יְהוּדָה יִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן יִטְעֲנוּ מִטָּתִי מִן הַמִּזְרָח, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד יִטְעֲנוּ מִטָּתִי מִן הַדָּרוֹם, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּבִנְיָמִין יִטְעֲנוּ מִן הַמַּעֲרָב, דָּן אָשֵׁר וְנַפְתָּלִי יִטְעֲנוּ מִן הַצָּפוֹן, יוֹסֵף אַל יִטְעַן שֶׁהוּא מֶלֶךְ וְאַתֶּם צְרִיכִין לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד, לֵוִי אַל יִטְעַן לָמָּה שֶׁהוּא טוֹעֵן אֶת הָאָרוֹן וּמִי שֶׁהוּא טוֹעֵן אֲרוֹנוֹ שֶׁל חֵי הָעוֹלָמִים אֵינוֹ טוֹעֵן אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת, וְאִם עֲשִׂיתֶם וּטְעַנְתֶּם אֶת מִטָּתִי כְּשֵׁם שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם, הָאֱלֹהִים עָתִיד לְהַשְׁרוֹת אֶתְכֶם דְּגָלִים. כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר טָעֲנוּ אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁצִּוָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם, הֱוֵי (איוב לו, ג): אֶשָֹּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק, שֶׁמִּיַּעֲקֹב הָיָה בָּהֶם דֵּעָה הֵיאַךְ יִשְׁרוּ דְגָלִים, וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפָּעַל פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת עִם יִשְׂרָאֵל, וּכְדֵי לִתֵּן לָהֶם פְּעֻלָּה טוֹבָה שָׂכָר שֶׁקִּיְּמוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם לֹא צִוָּם לַחֲנוֹת דְּגָלִים אֶלָּא כְּמִצְוַת אֲבִיהֶם, צֶדֶק עִמָּהֶם, שֶׁלֹא שִׁנָּה הַדָּבָר שֶׁלֹא לִתֵּן מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: לְבֵית אֲבוֹתָם, כָּעִנְיָן שֶׁהִקִּיפוּ מִטַּת אֲבִיהֶם כֵּן יַחֲנוּ, הֱוֵי: לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ד"א אשה כי תזריע. אמר ר' אייבו מעשה נסים הקב"ה עושה עם האדם הזה, שהוא נתון בקמון יום אחד ואינו יכול לסבול אלא נפשו מפרכסת לצאת, אבל התינוק הזה נתון במעי עמו תשעה חדשים, והקב"ה משמרו, ורבותינו אומרים עשה נסים הקב"ה עושה עם האדם, מה אדם שהוא נתון (במטמין) [באמבטי] יום אחד נפשו מפרכסת לצאת, והתינוק שנשמתו קצרה, והוא נתון בתוך שלשה כיסים, א' בטן אמו, ב' השליה, הג' בתוך עור דק, ואין נפשו מתקצרת עליו, למה שהקב"ה עושה עמו ניסם, וכן אמר אליהוא אשא דעי למרחוק (איוב לו ג), היה אליהוא רואה היאך נפתח רחם האשה בעת הלידה ונסתם כמו שהיה, והספינה שהיא מחתיכות עצים, ועליה ברזל ואבנים גדולות ומשא גדול שטבעם לינער בים, והיא שטה על פני המים, והיה תמה מאד, ואמר אשא דעי למרחוק, לכך נאמר אשה כי תזריע:

דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַּזְרִיעַ. אִם קָדְמָה הָאִשָּׁה, יוֹלֶדֶת זָכָר. קָדַם הָאִישׁ, יוֹלֶדֶת נְקֵבָה. אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי, רָמַז לְךָ הַכָּתוּב וְאִם נְקֵבָה תֵּלֵד, אִם קָדַם הָאִישׁ מוֹלִיד נְקֵבָה. קָדְמָה הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת זָכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: אִשָּׁה כִּי תַּזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, לְפִיכָךְ נִתְלָה הַזָּכָר בָּאִשָּׁה. וּנְקֵבָה בָּאִישׁ. מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִיא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ, אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ וְגוֹ', וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה (בראשית כב, כ-כג). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב מַעֲכָה יָלַד שֶׁבֶר וְאֶת תִּרְחֲנָה, וַתֵּלֵד שַׁעַף אֲבִי מַדְמַנָּה אֶת שְׁוָא אֲבִי מַכְבֵּנָא וַאֲבִי גִּבְעָא, וּבַת כָּלֵב עַכְסָה (דה״א ב, מח-מט). הֱוֵי, נִתְלוּ הַנְּקֵבוֹת בָּאֲנָשִׁים וְהַזְּכָרִים בַּנָּשִׁים. לְכָךְ כְּתִיב: אִשָּׁה כִּי תַּזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. אָמַר רַבִּי אִיבּוֹ, מַעֲשֵׂה נִסִּים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַתִּינוֹק הַזֶּה. אָדָם שֶׁהוּא נָתוּן בְּחַמִּין יוֹם אֶחָד, אֵין נַפְשׁוֹ מְפַרְכֶּסֶת אֲבָל הַתִּינוֹק הַזֶּה, נָתוּן בִּמְעֵי אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֲדָשִׁים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מַעֲשֵׂה נִסִּים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הָאָדָם הַזֶּה. אָדָם שֶׁהוּא נָתוּן בְּאַמְבָּטֵי יוֹם אֶחָד, נַפְשׁוֹ מְצֵרָה עָלָיו. וְהַתִּינוֹק הַזֶּה נָתוּן בִּמְעֵי אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֲדָשִׁים וְאֵין נַפְשׁוֹ קְנִיטָה עָלָיו. לָמָּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ מַעֲשֵׂה נִסִּים. וְעַל זֶה אָמַר אִיּוֹב, אֶשָּׂא דֵּעִי לְמֵרָחוֹק (איוב לו, ג). הָיָה אִיּוֹב רוֹאֶה אֶת בְּנֵי הָאָדָם, וְאִשָּׁה יוֹלֶדֶת זָכָר, וְהַסְּפִינָה שָׁטָה בְּתוֹךְ הַיָּם אֶצְבַּע עַל אֶצְבַּע, וְתָמַהּ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, אָמַר, אֶשָּׂא דֵּעִי לְמֵרָחוֹק וְגוֹ', לְפִיכָךְ נֶאֱמַר, אִשָּׁה כִּי תַּזְרִיעַ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִמּוֹן, שְׁתֵּי יַרְכוֹתֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה נַעֲשִׂין כִּשְׁתֵּי אֲבָנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהּ כֹּחַ כְּשֶׁהִיא יוֹלֶדֶת. וּמִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנַיִם (שמות א, טז). אָמַר רַבִּי מֵאִיר, מַעֲשֵׂה נֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִם הַתִּינוֹק הַזֶּה. כֵּיצַד, עַד שֶׁלֹּא יָלְדָה, הָיְתָה מוֹשֶׁכֶת דָּמִים. וּכְשֶׁהִיא יוֹלֶדֶת, דָּמִים מִסְתַּלְּקוֹת לַשָּׁדַיִם וְנַעֲשֶׂה חָלָב וְהַתִּינוֹק יוֹנֵק מֵהֶן. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, מַעֲשֵׂה נִסִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִם הַתִּינוֹק. כֵּיצַד, הָאֲפוּנְדְיָה. שֶׁהִיא מְלֵאָה וּפִיהָ לְמַטָּה, מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מִתְפַּזְרִין. אֲבָל הָאִשָּׁה הַזֹּאת, אֲפוּנְדֶיהָ שֶׁלָּהּ לְמַטָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֵּר אֶת הַוָּלָד. דָּבָר אַחֵר, הַבְּהֵמָה מִתְהַלֶּכֶת וְהַוָּלָד רָבוּץ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וְהָאִשָּׁה הוֹלֶכֶת זְקוּפָה וְהַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֵּר אוֹתוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: אִשָּׁה כִּי תַּזְרִיעַ.