מדרש על איוב לז:16

א׳) אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳ - זהו שאמר הכתוב יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע (שה״ש ב' י"ד), אמר ר׳ יהודה הלוי בר שלום בשם ר׳ יהודה בר סימון, אין כתיב יונה אלא יונתי, ומה יונתי, אמר הקב״ה אצלי הם תמים כיונה, אבל אצל או״ה ערומים כנחשים, לכך נאמר יונתי. אמר הקב״ה, נתתי להם מצות עשה וקבלו עליהן, וכן מצות לא תעשה וקבלו עליהן, ולא פירשתי להן מתן שכרן ולא אמרו לי דבר ועוד כמה מצות, לכך אני קורא אותם יונתי. א״ר הונא בר אבין בשם ר׳ אחא, כל נסים וגבורות שהקב״ה עושה בעולם הזה בזכות תמימי דרך, שכן כתיב הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵׂי עָב (איוב ל"ז ט"ז), מהו מפלשי עב, אפילו גבורות גשמים במשקל, ואין מפלש אלא משקל, שנאמר פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט (משלי ט״ז י"א), ומה כתיב אחריו? מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים (איוב שם). א״ר יהודה בר סימון שהוא תמים אצל הקב״ה, ודוד מפרש וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ (תהלים י"ח כ"ד), אבל אצל או״ה הן נחשים ועקרבים, כיון שראה דוד כך היאך הם תמים לפני הקב״ה התחיל מקלס, שנאמר אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ.